"'בדרך, באחד המקומות בלב השממה, עמד ג'אנג וכאילו חכה רק לי ... הוא נזיר מתלמד שיצא למסע חיפושים עצמי. בדיוק טוב לי ... מאותו רגע הוא היה המורה ואני הייתי התלמיד.' 'אושר היקום - איני יודע מה שמו. אני קורא לו - טאו, הדרך המוחלטת. ואם אני מכריח את עצמי להעריך אותו. אני אומר שהוא עצום ללא מידות. זה אומר שהוא משתרע ומתפשט, זה אומר שהוא הולך לרחוק ביותר. זה אומר שהוא חוזר ... גם בספר שלי כתוב שהבורא ברוך הוא רצה להיטיב לנבראים. והטוב המוחלט שהם יכולים לקבל זה הוא עצמו, הוא אושר היקום. והוא האין סופי. הוא נמצא בכל מקום, סובב את הכל וממלא את הכל.' 'הטוב הוא סוף! כל הסיבוב העובר על כל הפועל בכל הסיבוב הוא הרצון העליון ... הכל מתחיל להסתובב - הטאו, היהדות, הראש...'. 'אכלנו בדממה. למרגלותינו נשקף אגם. ג'אנג אמר שזה אגם מאנאסרובאר. הנוף פשוט כובש את כולי. אני חש שהקשר לטבע חשוב לי יותר מכל מיני דתות וכתות. סתם להיות בטבע ..."