הלכתי כתועה ברחובות, והלילה מכסה אותי. ירדתי לדרום העיר, אל ההצטלבות של רחוב 13 עם השדרה השלישית. מולי הופיע ישיש שאסף את ספריו הפזורים על המדרכה כדי לנעול אותם בדוכן הקטן שלו. ראיתי אותו מחזיק ספר דק בעל כריכה כחולה. הוא הושיט לי אותו. התיישבתי על המדרכה והתחלתי להפוך את הדפים באיטיות. עיניי נפלו על עמוד 23 וקראתי:
"יום המחרת הביא איתו התנסות קשה יותר, מראה שלא יוצא מזיכרוני. לצד הדרך ראיתי תינוק בן יומו זרוק על חזה אמו המתה וממשיך לינוק משדיה."
מה הסוד שחשף הכומר הפלסטיני יליד לוד? מדוע "הספר הכחול" הופך שוב על פיה את הביוגרפיה של אדם דנון? ומה כל זה מגלה על היכולת לספר את הסיפור הפלסטיני?
אדם בדמותי הוא הרומן השלישי בטרילוגיה של אליאס ח'ורי, ילדי הגטו, והוא חותם את סיפור מסעו של אדם דנון בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. האירועים ברומן מתרחשים ברובם בניו־יורק, בסתיו חייו של אדם, כשהוא פוגש שדים ורוחות מעברו, וביניהם את השחקן ג'וליאנו מר ואמו ארנה, ואת המשורר הלאומי הפלסטיני ראשד חסיין, המשמשים גם הם מראות לפענוח סודן של המחברות.
את הרומן חותמת שיחה של המתרגם יהודה שנהב־שהרבני עם אליאס ח'ורי לרגל פרסום הרומן בעברית.