״ופתאום הגיח דויד והטיל עליי את סודו העתיק והנורא כמו לבנה לפרצוף, ורמת השרון החלה לרדוף אותי שוב. ילדים וילדות מהשכונה ובית הספר, את פניהם זכרתי במעומעם. מדי פעם צץ גם שם. מאורעות שהתרחשו או שדמיינתי שהתרחשו. אח של תלמידה שובבה אחת שחלה באיזו מחלה מסתורית ונעלם, אבא של ילד מופנם שנכנס לכלא על הריגה, טיול למדבר יהודה שנקטע בתאונה״.
עשורים אחרי שעזבו אותה, חוזרים מספר בני כיתה, כל אחד מסיבותיו, אל העיירה שעיצבה אותם, אל המרחבים שבהם התרוצצו ושיחקו ובהם גם צילקו והצטלקו. השיבה אל הקרקע המוכרת חושפת פסיפס זיכרונות שנקברו תחת רוחות הזמן ועתה נגלים בצבעים עזים המשוועים, לראשונה זה שנים, לתשומת לב ולהתייחסות.
בספרו החדש רוחות ברמת השרון משרטט אילן עמית בקווים עדינים את החבל המתוח שבין עבר והווה, את העושר שמכניסים אנשים לחיינו ואת החלל הממשי שהם משאירים בעוזבם.
אילן עמית (1967) הוא סופר ישראלי. גדל ברמת השרון וגר כיום בתל־אביב. מחבר הספרים: ״החורף של אדריאן״, ״אישה אחת נפלה״, ״החתול של שרדינגר״, ״אהבותיו הכוזבות של יוחנן״, ״החיים החדשים של מיכאל״ ו״צ׳לו לארוחת בוקר״. רוחות ברמת השרון הוא ספרו השביעי.