"שחקן הקרוקט" נכתב ב־1936, בעת מלחמת האזרחים בספרד, לכן הוא מציין את ספרד כאחד מהאזורים שבהם מתרחש רשע. וזה עוד טרום מלחמת העולם השנייה.

מראשית הסיפור, שאותו כותב שחקן הקרוקט עצמו, מושרה מעין אווירת ספק בנוגע לקרקע המציאות הנחווית שלו, כלומר, ייתכן שהוא כבר לקה במחלה ואינו מסוגל לשפוט את האירועים נכוחה. הוא כותב כדי לקרקע את חווייתו ולהבחין בין המציאות ובין הדמיון והפנטזיה. לכן הוא פונה לעזרתנו, כדי שנרגיע אותו: "אני מעוניין להכניס את הסיפור שלי למסגרת שתאפשר לקורא אוהד אחד או שניים להרגיע אותי במה שנוגע לאיכות הדמיונית לחלוטין של מה ששני האנשים הללו אמרו". הוא זקוק בדיעבד לנו הקוראים, כפי שנורברט נזקק לו, כדי שנשקף לו מציאות. אלא שהספק אכן מכרסם גם בנו בנוגע לאמינותו של ג'ורג' עצמו, שהרי אין בנמצא מקום שנקרא לה־נופֶּה בנורמנדי, כמו שאין בנמצא מחוז קיינסמארש באנגליה. ההתייחסות לשם קין בסיפור מעורפלת ומבלבלת במכוון וקושרת את הרשע למיתוסים עתיקים. זה מאפשר השתמטות מאחריות לאירועים העכשוויים. ומכאן, אין חשיבות למקור ולסיבת הרוע. בכל רגע ומקום עלולה להיפתח הרעה, גם מול השמיים הצחים של לה־נופה, עד כמה שזה נשמע אבסורדי. (מתוך אחרית הדבר מאת סמדר גונן)

שם הספר
העולם שוחרר מכבליו