הַצַּפוּרִים מְדַבְּרוּת וְעָלִי רק לִשָמַע,
לא לָזוּז, לא לְנֶשם, אֶת דָּבְרֶן לא לקטע.
כִּי אִם פַּן יִבְרְחוּ וְאֶשָאַר דִּי עָלוּב,
הַן חָפְשיות וַאָנִי כָּמוּ בַּכְלוּב.
צפור נַפְשִי לְבדָּה לא תֶּשִיר,
כְּלוּאָה בִּכְלוּב וּבְגְבָּהּ אֶל הַקִיר.
בוריס הלמן מביט בחייו במבט מפוכח ושנון, ספקן ומשועשע.
בסך הכול איש מול ציפור או מול פרח, מול ענן אר מול אישה.
הרהורי לב ותובנות מאירות עיניים על מקומו של אדם
בזמן ובעולם. על טבע ועל כתיבה, על יופי ועל אהבה.
בוריס הלמן נולד באוקראינה ובה למד היסטוריה ואנתרופולוגיה.
עלה לישראל ב-1973 והיה למנהל בכיר במשרד הקליטה והעלייה.
זהו ספר שיריו הרביעי. קדמר לו:
"משיחות עם עצמי" (2006),
"פלאי הרוח" (2010),
"מסע לאורך השביל היהודי" (2014).