הסיפור המקראי על פילגש בגבעה מציג את האישה כמי שנאלצת לאמץ את המוסכמות החברתיות במערכת הפטריארכלית. האישה היא נכס המועבר מרשות האב לרשות הבעל או הגבר הרוכש אותו. בין אם היא נישאת או נמכרת, היא נשלטת בידי גברים. חייה של האישה הקדמונית קשים בין אם היא בת עבדים או בת לשועי הארץ, ועליה לקבל את מר גורלה ולחיות בסבל או למות. פילגש נידונה להיות פילגש לעולם.
היחס המשפיל אל פילגש בגבעה, הדמות המקראית מספר שופטים, העינויים והמוות הם גורל מועד למי שנולדה בת, לא זכתה למעמד של בת אנוש, והרי היא פילגש זונה. אנשי העיר גבעה שעינו את הפילגש והמיתוה לא נשפטו, כיוון שלא מדובר באשת איש בת-אנוש אלא ברכוש פרטי.
ר' מיפו מספרת לנו סיפור נוגע ללב שהתרחש בימי קדם ומבוסס על הסיפור המקראי. היא מספרת על חיים של עניים וחיים של עשירים, על הורים במצוקה הנאלצים למכור את בנותיהם להיות פילגשים לבעלי אחוזות. היא מספרת על אם מאמצת האוהבת את בת הפילגש ועל ילדה קטנה יפה שגורלה נחרץ עקב גחמותיו של אביה. ואנחנו מלווים את אותה ילדה אהובה ובוכים על מר גורלה.
ר' מיפו מבקשת להעניק לאישה הקדמונית זהות וחירות מחשבתית ותובעת בעבורה כבוד וביטחון. היא מרוממת את תפקיד האישה-האם ובה בעת מבכה את האכזריות כלפיה בהיותה משועבדת לגבר.