מַדְלֵן מְאַמֶּצֶת כֶּלֶב. הִיא מְטַיֶּלֶת אִתּוֹ, מַאֲכִילָה אוֹתוֹ,
קוֹרֵאת לוֹ סִפּוּרִים, מְכַסָּה אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה בִּשְׂמִיכָה,
וְהֶחָשׁוּב מִכֹּל — אוֹמֶרֶת לוֹ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ.
בִּקּוּר בְּבֵית מַחְסֶה לְחַיּוֹת מְעוֹרֵר בָּהּ תְּהִיּוֹת, וְהִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּא: "הַאִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לַכְּלָבִים הָאֵלֶּה שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָם?"
"אַתְּ יְכוֹלָה לְהַרְאוֹת לָהֶם," אוֹמֶרֶת אִמָּא.
רַעֲיוֹן נִצָּת בְּמוֹחָהּ שֶׁל מַדְלֵן. בְּעֶזְרַת חֲבֵרִים, וְכַמָּה סְפָרִים,
הִיא מְגַלָּה שֶׁאֲפִלּוּ יְלָדִים קְטַנִּים יְכוֹלִים לְחוֹלֵל שִׁנּוּי גָּדוֹל.
מַדְלֵן וְהַכְּלָבִים שֶׁמְּחַפְּשִׂים בַּיִת חַם הוּא סִפּוּר חַם וּמְרַגֵּשׁ עַל יַחַס לְבַעֲלֵי חַיִּים. אֶת מַדְלֵן, יַלְדָּה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב, פָּגַשְׁנוּ בַּסֵּפֶר הַקּוֹדֵם וְהַמַּצְלִיחַ מַדְלֵן וְכַלְבַּת הַסִּפְרִיָּה.