דבר המחבר
אבי כהן — "הליברו", בחייו כמו גם במותו, שימש מודל וחיקוי למקצוענות מושלמת, מוערכת ובלתי מעורערת לצד הנאה ואהבת ההמונים. הוא סמל ומופת למנהיגות ולאחדות, לחינוך לסובלנות, לעזרה לזולת, לאחווה ולחברות אמת ללא גבולות וללא סייגים ותנאים.
זכות גדולה נפלה בחלקי "לצלול ולהישאב" לסיפורי חייו של כוכב הכדורגל האגדי.
זכיתי לתרום ולו במעט להנצחת זכרו של החבר המוערך והיקר, אשר הלך לעולמו בדמי ימיו, בתאונת דרכים קטלנית ומיותרת.
ביליתי שנתיים במפגשים עם אנשים שסיפרו לי על תחנות בחייו של אבי כהן, החל מיום הולדתו במצרים, דרך מסלול עליית משפחת כהן מהשפע שהיה להם במצרים אל מסע הנדודים המפרך עד שהגיעו ארצה, ובהמשך מגורים בפחוני מגורים בשכונות עולים חדשים ונדודים חסרי תוחלת עד להתיישבות הסופית בשכונת סלמה ג' שברמת גן.
חוט מקשר מחבר בין כל תחנות חייו של הכדורגלן והספורטאי השאפתן שנולד עם תכונות של מנהיג אהוב, תכונות השמורות לטובים שבינינו. אבי, אביל'ה, כהן היה אחד מאותם מובחרים. רוח שטות, רצינות ואכפתיות ללא גבולות אשר השתלבו זה בזה היו שילוב מושלם לאישיות המנהיגותית המיוחדת והאהובה של אביל'ה. הוא היה מנהיג על מגרש הכדורגל ומחוצה לו.
כאן המקום להודות לכל השותפים לדרך אשר ניאותו למפגשי ראיונות, התיישבו, חידדו את זיכרונם ובעיקר התאמצו, פשפשו וזרמו בסיפורים ייחודיים כאלה אשר לא סופרו עד עצם היום הזה, סיפורים מלאי חוויות וייחודיות המביאים לקורא את סיפור שנותיו היפות של הליברו בתקופות הזוהרות והיפות של הכדורגל הישראלי.
תודות והערכה עמוקה לדורית, ללי, לתמיר ולדביר כהן על ההסכמה, האמון והסיוע בכתיבה ובהבאתו של הספר "הליברו" למקום הראוי לו.
תודות לכל השותפים והמסייעים, מספרי הסיפורים, האחים והאחות לבית משפחת כהן, לכל החברים ממסלולי חייו של אביל'ה בישראל, באנגליה, בסקוטלנד, בנבחרות ישראל, לכדורגלנים, לספורטאים ולמאמנים כאחד.
תודה ענקית לאבי כהן ז"ל על השנים היפות שהעניק לכלל אוהדי הכדורגל ושוחריו. הליברו, אשר בזכות אישיותו ויכולת מנהיגותו מילא אצטדיוני כדורגל בישראל, באנגליה, בסקוטלנד ובאצטדיונים רבים ברחבי עולם, הביא עימו בתוך כך את הנאת משחק ההמונים לאלפי אוהדי כדורגל מריעים, נהנים ואוהבים.
תודה ענקית לאבי כהן ז"ל על הזכות הגדולה להימנות עם מעגל חבריו של האדם והחבר הכל כך מיוחד, אהוב, מוערך ובלתי נשכח.
זכרו, דמותו, אישיותו ומורשתו יישארו נצורים בליבי לעד.
מוטי אקסמיט
פתח דבר
32 שנים הם היו צמודים יחדיו, אבי כהן ז"ל ודורית, החברה ואשתו, עד ליום הגורלי המר והאכזר, היום שבו נגדעו חייו של הליברו.
עבור קהל גדול של אוהבי הכדורגל אבי כהן היה הליברו — קפטן נבחרת ישראל. אחרים הכירוהו כאבי כהן מליברפול — קבוצת הפאר האנגלית שבה שיחק בשיא תהילתו. לאישה שאיתו הוא היה חבר אהוב, בעל נערץ ואב נפלא שאיבדה בתאונת אופנוע.
כדי לספר על אבי כהן האדם, על החיים לצד השחקן והכוכב האהוב מנקודת מבט שאינה מוכרת ומתוקשרת ועל האובדן והריק שחשה הרעיה שגדלה עם הכוכב מאז הייתה בת 16 בלבד, אני מרגיש חובה לצרף למסע המרתק שאנו יוצאים אליו גם את הסיפורים ששמעתי מאנשים שנטלו חלק במעגלי חייו של הדמות הנערצת — אבי כהן.
"מאז אותה תאונה קטלנית נפער בור גדול. נמצא כאב עצום. ישנו געגוע וריקנות. פוקדים אותי שעות קשות מאוד של בכי, של משבר, של כעס על כל העולם..." מספרת דורית כהן.
אבי, אשר בעיני כולם נראה כהכי צבר וישראלי שיש, נולד בכלל במצרים. כשהיה בן שנה עלה לארץ יחד עם משפחתו. המשפחה השתקעה בנהריה, ולאחר מכן עברה לאזור המרכז, לתל אביב.
כבר בגיל 9 החל אבי, הילד הקטן משכונת סלמה ג', בקריירה כשחקן כדורגל כשהצטרף לקבוצת הילדים של מכבי תל אביב. בשנת 1973 שיחק בפעם הראשונה בקבוצה הבוגרת של המועדון המפואר. אבי, או כמו שאהבו לקרוא לו אביל'ה, נחשב לשחקן מצוין, בלם שמשחק בהגנה, אך יודע גם מתי להצטרף להתקפה — ליברו. בתקופה שבה שיחק בקבוצה הענקית בצבעי צהוב־כחול, זכתה מכבי תל אביב בדאבל היסטורי בעונת המשחקים 1977/1976, ובאליפות המדינה בכדורגל בעונת 1979/1978. בעונה זו הבקיע אביל'ה שער בבעיטה מהאוויר. היה זה אחד השערים הזכורים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, שער, במשחק הדרבי נגד הפועל תל אביב.
לאחר ההצלחה שזכה לה בישראל, הוא קיבל זימון למבחנים בקבוצה האנגלית המהוללת ליברפול, קבוצה שאז ועד היום נחשבת לאחת מקבוצות הפאר בעולם.
בשנות ה-70 המאוחרות ובשנות ה-80 המוקדמות של המאה הקודמת כלל לא שיחקו באירופה שחקנים מישראל. הזימון של אבי כהן זכה לכותרות ראשיות בכל העיתונים ובמהדורות החדשות. בהתחלה חשבו בני הזוג הצעיר שזה אך נישא כי מהתלים בהם בשיחות הטלפון שקיבלו, בה בשעה שפיני זהבי, סוכנו של אבי, הודיע לו כי הקבוצה האנגלית ליברפול מתעניינת בו, בכוכב הצעיר, ומשתוקקת לצרף אותו לשורותיה.
עונתו הטובה ביותר של הליברו התל אביבי במדי ליברפול הייתה 1981/1980. בעונה זו זכתה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות, ואבי היה זה שהבקיע שער במשחק האליפות של ליברפול.
לאחר שסיים אבי את החוזה עם הקבוצה האנגלית חזר לארץ, היישר לקבוצת הבית שלו, מכבי תל אביב. 5 שנים מאוחר יותר קיבל אבי כהן שיחת טלפון מגריים סונס האגדי. הם הכירו בעת ששיחקו יחדיו במדי ליברפול. סונס, שאימן את גלזגו ריינג'רס הסקוטית, הציע לאבי כהן להצטרף לקבוצתו.
אבי קיבל את ההצעה, והוא ודורית עברו להתגורר בסקוטלנד. אך לאחר שנה חזרה המשפחה הצעירה לארץ ואבי שיחק במשך תקופה במכבי תל אביב ובמכבי נתניה. לאחר מכן החליט לפרוש ממשחק פעיל. כמו כן שיחק אבי בנבחרת ישראל ואף זכה להיות הקפטן שלה.
גם לאחר פרישתו מהמשחק בפועל החליט אבי להמשיך את מעורבותו בעולם הכדורגל. הוא ראה את הטעויות שעושים השחקנים הצעירים בהתנהלותם. לעיתים קרובות השחקנים הצעירים שרק דרך כוכבם לא חשבו קדימה על עתידם. אבי החליט להתנדב ולכהן כיו"ר ארגון השחקנים כדי לכוון את השחקנים הצעירים ולסייע להם לחשוב על עתידם: ליצור לעצמם מקורות פרנסה גם כאשר יפרשו לגמלאות, להתנהל בחוכמה ולחסוך כסף עבור העתיד הרחוק, שיגיע לאחר פרישתם ממשחק פעיל.
אבי לא אהב את העובדה שיש אלימות וגזענות במגרשים, לכן פעל רבות כדי שהתופעות הללו ייעלמו. בעיניו של הכדורגלן האהוב מגרש הכדורגל היה מקום בילוי לכל המשפחה.
בחייו תרם רבות מזמנו ומכספו לקהילה. אחד הדברים שאהב לעשות היה לעזור לילדים. הוא יזם טורנירים למען ילדים חוסים, נסע לבתי חולים וארגן ביקורי שחקנים במחלקות הילדים. בתקופת מלחמת לבנון השנייה הוא אף נסע לקריית שמונה כדי להזדהות עם התושבים. אבי עשה הכול מתוך הרצון לעזור ולתרום.
ספר זה הוא פרויקט הנצחה לזכרו של אחד מהספורטאים המוערכים והאהובים ביותר במדינת ישראל. יש בו קטעי וידאו נדירים וייחודיים. ניתן לצפות בקטעים האלה כאשר סורקים, בעזרת הטלפון החכם, את הברקוד שנמצא לצד הקטעים.
כמו כן בספר זה מתוארים מקומות וחוויות של אנשים בכדורגל הישראלי ובכדורגל האנגלי לאורך כל תחנות חייו ופעילותו הספורטיבית המקצועית של גדול כדורגלני ישראל בכל הזמנים, אבי כהן, הליברו, ז"ל, וזאת מנקודת מבט אישית של האנשים הללו ותוך כדי הדגשת אישיותו הייחודית של הליברו.
