ספרו האוטוביוגרפי של האלוף (מיל') זאב אלמוג מגולל את מסלול חייו של לוחם ימי, שנחשב לאחד המפקדים המעצבים של חיל הים הישראלי. הסיפור האישי פותח צוהר גם לסיפורו של חיל הים על פני תקופה של שלושים שנה, שהיתה רצופה במאבק חסר פשרות לעיצוב כוחה הימי של ישראל.
במאי 68' קיבל זאב אלמוג את הפיקוד על שייטת 13. בתוך כשנה הפכה השייטת ליחידת עילית מובילה בצה"ל. אלמוג וחבורת הפיקוד תחתיו עיצבו נורמות חדשות. במשך שלוש שנים וחצי הם הובילו את "אנשי הדממה" לכ־80 מבצעים מעבר לגבול. הפשיטות מהים על מוצב החוף עדביה ועל מבצר האי גרין וטיבוע שתי טרפדות מצריות במפרץ סואץ היו גולת הכותרת במלחמת ההתשה.
באותה עת נבנה מחדש הכוח הלוחם של שייטת 13, פותחו שיטות ואמצעי לחימה חדשים (לרַבּות חי"ר מהים) והוכפל מספר הלוחמים. הצלחתה המבצעית של שייטת 13 סללה את הדרך להצלחות הרבות של החיל גם ביחידות אחרות (ספינות טילים ומשמר, נחתות, צוללות ועוד). בתקופה זו הפך הקומנדו הימי לחלק בלתי נפרד ממיתוס היחידות המובחרות של צה"ל.
במלחמת יום הכיפורים פיקד אלמוג על זירת ים סוף. הוא יזם והוביל 12 פעולות התקפיות נועזות במעגנים המצריים שבמפרץ סואץ. למרות הנחיתוּת המספרית והטכנולוגית הבולטת של חיל הים הישראלי שותק הצי המצרי בזירת הלחימה באמצעות הלוחמים המעולים של ה"דבורים" ושל שייטת 13; נמנע מהאויב לחצות את המפרץ לעבר סיני; צומצם האיום על המעבר בפתח מפרץ סואץ ועל שארם א־שייח'; נסללה הדרך להנחתה של אוגדת שריון בדרום־מערב המפרץ; התהדק המצור על הארמיה ה־3 בצפון המפרץ, וחודשה הזרמת הנפט הסדירה מבארות המפרץ לישראל.
ב־1979 קיבל אלמוג את הפיקוד על חיל הים. במלחמת שלום הגליל הונחתו מהים בפיקודו כוחות יבשה, הומטרה אש מדויקת על החוף, הוטל מצור ימי על כל נמלי לבנון וחופיה, ונמנעו התערבות או הפרעה מצד הצי הסורי.
בתקופה זו גם חוסלו כליל חדירות המחבלים מן הים. במסגרת המערכה הכוללת בטרור הימי, נלכדו 23 אוניות בשירות המחבלים ו-7 נוספות טובעו.
הסגל הבכיר של חיל הים בפיקודו של אלמוג פיתח תפיסת לחימה, שכונתה "הקרב הימי המשולב", והתניע תהליך של הצטיידות חדשה: תכנון צוללות "דולפין" וסטי"לים ס/5 חדישים, רכישת מסוקים מושטים ועוד.
את תרומתו הייחודית לצה"ל ולחיל הים השלים זאב אלמוג כאשר מונה על ידי ממשלת ישראל למנהל מספנות ישראל, שהיתה אז בתהליך פירוק. הוא הוביל את המספנה בתהליך הבראה מורכב, מיסד קשרי עבודה עם הצי האמריקאי השישי והקים תשתית עדכנית לבניית כלי שיט חדשים לחיל הים: סטי"ל סער 4.5 דגם "נירית" וספינת משמר מהירה דגם "שלדג", שנמכרה עד היום לשמונה מדינות. שמונה ספינות "נירית" וחמש ספינות "שלדג" משרתות בהצלחה רבה במערך הלחימה של חיל הים הישראלי.
אלוף (מיל') זאב אלמוג היה מפקד חיל הים בשנים 1979־1985. פיקד על מבצעי חיל הים במלחמת שלום הגליל וניהל מערכה מוצלחת לחיסול חדירות המחבלים מן הים.
אלמוג נולד ב־1935 בתל־אביב להורים דתיים שעלו ארצה מפולין. הוא גדל בחיפה, היה חניך בתנועת בני עקיבא וב־1952 התגייס לנח"ל. סמוך לסיום שירות החובה התנדב לקומנדו הימי והוכשר כלוחם.
ב־1968 קיבל פיקוד על שייטת 13 והוביל את מבצעיה ממלחמת ההתשה עד 1971.
במלחמת יום הכיפורים פיקד על זירת ים סוף, ותחת הנהגתו הופעלו לוחמי שייטת 13 ולוחמי "הדבורים" במספר מבצעים שהיטו את הכף במערכה הימית בדרום.
ב־1976 השתתף בהקמה מחדש של המכללה לביטחון לאומי ושימש בה מדריך עד למינויו למפקד חיל הים ב־1979.
לאחר שחרורו מצה"ל ניהל אלמוג במשך תשע שנים את "מספנות ישראל" והביא לשיקומו של המפעל ולהפרטתו. בשנות כהונתו נבנו במספנה סטי"לים מדגם סער 4.5 משופר וספינות משמר מהירות מדגם "שלדג".
זאב אלמוג הוא בוגר האוניברסיטה העברית ומוסמך מכללת צי ארה"ב למלחמה. בעת שירותו כמפקד חיל הים זכה לאות לגיון ההצטיינות מטעם מזכיר ההגנה האמריקאי.
הוא נשוי לד"ר גאולה אלמוג, אב לשלושה בנים וסב לשמונה נכדים.
"במרחק של כ־400 מטרים מהגוש האפל הבחנו שזהו סטי"ל בעל צדודית מלאה והתקרבנו אליו לביצוע הירי. הסטי"ל היה ממוקם מאחורי הריף המכוסה במי הגאות... במרחק של כ־120 מטרים מהסטי"ל נפתחה עלינו משמאל אש אוטומטית מתותח 23 מ"מ, שהיה על שרטון גיפטון, ומיד לאחר מכן נפתחה גם אש נק"ל מהסטי"ל המואפל שממולנו... בטווח של כ־80 מטרים מהסטי"ל פתחו שתי ה'סנוניות' בירי רקטות 'לאו'. כל שש הרקטות הראשונות עברו מעל לתורן הסטי"ל והחטיאו... אורי שטיין ב'סנונית' שלנו ודני איתן ב'סנונית' השנייה ירו בעת ובעונה אחת את הרקטה החמישית והאחרונה, והפעם שניהם פגעו בסטי"ל שהתלקח. מצאנו את עצמנו מוארים כבאור יום. מסביבנו שחו במים חיילים מצרים שקפצו מהסטי"ל הבוער."