תופעת הזנות מלווה את ההיסטוריה האנושית מקדמת דנא. גם העיסוק בזנות בקרב ילדים ובני נוער אינו חדש והיה מקובל בתרבויות שונות, כמו למשל עבדים במקדשים ביפן, יוון ורומי, כל זאת לצד קיום התופעה בימינו: נערות גיישה, ילדי רחוב באמריקה הלטינית ועוד. תופעה זו, שבה ילדים נמכרו, נסחרו וסורסרו לשם סיפוק מיני של מבוגרים, הוצגה תחילה כהתנהגות אנטי- חברתית ואפילו עבריינית מצד הילדים; רק בהמשך החלו לראות בילדים אלה קורבנות שיש לטפל בהם ולהגן עליהם, כלומר להעניש את הסרסורים והלקוחות אשר ניצלו והתעללו בילדים אלה.
ספרו של ארנון אדשלטיין עוסק באחת התופעות הקשות, הכואבות והמטרידות ביחס לקטינים – קטינים בזנות; הספר מציג את הספרות העדכנית ביותר ביחס לקטינים בזנות, בדגש על נערות בזנות. לאורך הספר המחבר מציג את התיאוריה הפמיניסטית אשר עדיין מהווה הסבר תקף לתופעת הקטינים בזנות. תיאוריה זו קושרת בין התעללות מינית, עוני, אלימות במשפחה ובריחה מהבית לכניסה למעגל הזנות על ידי סרסורי רחוב. לצד הסבר זה, ואולי כתוספת משלימה ביחס לחיים החברתיים וההיגיון הקפיטליסטי בתחילת המאה ה-21, המחבר מציג את התיאוריה הליברלית-כלכלית אשר מבקשת להסביר את כניסתן של בנות לזנות בין השאר כעיסוק זמני על מנת לשמור על "רמת חיים גבוהה", רכישת מותגים וניהול סגנון חיים מופגן, מה שמאפשר להן באופן פרדוקסלי להעלות את דימוין העצמי. מסקנתו של אדלשטיין היא שתיאוריות אלה אינן מתחרות זו בזו אלא משלימות אחת את השנייה, כפי שקורה לא אחת במדעי ההתנהגות בכלל ובקרימינולוגיה בפרט.
פרופ' ארנון אדלשטיין הוא קרימינולוג במכללה האקדמית אשקלון; הוציא לאור ספרים ומאמרים רבים שעוסקים ברצח סדרתי ורצח המוני, טרור של מחבלים בודדים, רצח נשים, הגירה ופשיעה.