רוֹצִים לָעוּף לַחֲלַל הַגּוּף?
זֶה דֵּי פָּשׁוּט. אַתֶּם מוּכָנִים?
הִצְטָרְפוּ לַמַּסָּע שֶׁלִּי. בְּיַחַד נָעוּף מִן הַחוּץ אֶל הַפְּנִים.
בְּרוּכִים הַבָּאִים לְ״סִפְרִיַּת הַלִּמּוּד שֶׁל דּוֹקְטוֹר סוּס״, שֶׁבָּהּ חָתוּל תַּעֲלוּל לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לְמַסָּעוֹת מְרַתְּקִים כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים בּוֹ. בַּסֵּפֶר הַזֶּה נְגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב אֵלֵינוּ בְּיוֹתֵר, וּבוֹ הֲמוֹנֵי הַפְתָּעוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁבִּכְלָל לֹא הִכַּרְנוּ – הַגּוּף שֶׁלָּנוּ! יַחַד נַחְקֹר אֶת גּוּף הָאָדָם מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, נַכִּיר אֶת הַחוּשִׁים, אֶת הַמּוֹחַ, אֶת הַתָּאִים וְעוֹד, וְנִלְמַד אֵיךְ פּוֹעֶלֶת הַמְּכוֹנָה הַמְּתֻחְכֶּמֶת מִכֹּל – אֲנַחְנוּ. עוֹד בַּסִּדְרָה: עַד לֶחָלָל וְעַד בִּכְלָל (עַל מַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ) קַר זֶה נֶהְדָּר (עַל הַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי וְהַקֹּטֶב הַדְּרוֹמִי) חַבְרוֹתֵינוּ יְפוֹת הַכְּנָפַיִם (עַל הַצִּפּוֹרִים) אֵיפֹה גָּרִים הַגּוּרִים? (עַל תִּינוֹקוֹת, עַל אֶפְרוֹחִים וְעַל גּוּרִים) הָעֲנָקִים שַׁלִּיטֵי הַמַּעֲמַקִּים (עַל לִוְיְתָנִים, דּוֹלְפִינִים וּפוֹקֶנוֹת) הֲכִי יָבֵשׁ שֶׁיֵּשׁ (עַל הַמִּדְבָּרִיּוֹת הַחַמִּים וְהַמִּדְבָּרִיּוֹת הַקָּרִים) לִלְמֹד לִקְרֹא. לִקְרֹא כְּדֵי לִלְמֹד.

שם הספר
משפחת צורלה
בארץ גול הכל עגול
קוים שובבים
אני בדיוק בינוני
ארוך כמו שרוך