לאווה היו כל הסיבות לא להצליח בחיים. היא נולדה למשפחה קשת יום שהועלתה לארץ ממרוקו ויושבה במושב צחיח ולאחר מכן בדירה ביפו. היא לא אוהבת ללמוד, אוהבת לבלות וחיה במקום שבו פשע, סמים ואונס הם חלק בלתי נפרד מהיום -יום.
בכל זאת וכנגד כל הסיכויים, מצליחה אווה להגשים את חלומותיה ולהתרומם אל חיים מלאים. מוגשמים ומרתקים. היא עושה זאת בדרכה הייחודית, תוך הפניית עורף לתרבות שממנה ינקה, לממסד הגברי ולציפיות שיש לחברה ממנה.
דרך המסע של אווה אנחנו מתוודעים לנרטיב המושתק של הציונות, לעוני, לגזענות ולחיי השכונה שהיו מנת חלקם של רבים מהעם. יחד עם זאת המסע מאופיין בגילוי כוחה של האחדות, של הלאומיות, של האפשרות לגשר על הפערים והשסעים ולא רק להרחיב אותם.
באמצעות הפעולות והדיאלוגים מתוך נקודת ראות חדה ומדויקת, מצליחים יעקב חנאי ובתו עליזה לבקוביץ לבנות עלילה מטלטלת, חיה ונושמת ולהעניק לספרות המקומית רומן ייחודי, סוחף, שלא תצליחו להניח מהיד. זהו רומן בשני קולות ובשני דורות המשלימים זה את זה ופורשים לנגד עיניו של הקורא עלילת חיים שיכולה לקרות רק בישראל.
רון דהן

שם הספר
לבה של אם