פרק 1
איווי


ליבי רועם בחזי. זה מה שקורה כשבחורה לוקחת את חייה בידיים. עמדתי ממש על קצהו של משהו עצום והייתי זקוקה רק לדחיפה הקטנה ביותר כדי לקפוץ ראש, אם אכן עמדתי להמשיך בתוכנית המטורפת הזאת.


"בחייך, איווי," אמרה חברתי הטובה כשניסתה לעודד אותי, "תני לו לנשנש לך את הקרואסון."


מגי צחקה אל תוך מפית הבד שלה ואני גלגלתי את עיניי. "אני לא עושה דברים מגונים עם זרים." היו לי מטרות גדולות יותר, מטרות נעלות יותר שכללו התמסרות לתענוגות זימה עם הגבר שמאז ומתמיד חשקתי בו. כבר לא הייתי ילדה מתבגרת וביישנית, הייתי בטוחה בעצמי מספיק כדי להודות במה שרציתי ולהשיג את זה. זו תהיה המתנה שלי לעצמי. לסמן וי על רשימת המשאלות שלי לפני שיגיע הזמן לעבור הלאה ולנטוש את הפנטזיות הסודיות.


מגי גלגלה את עיניה. "אני יודעת, את נעולה על סמית'."


אנחנו חיים במאה העשרים ואחת. אישה יכולה לפעול כדי להשיג את רצונה מבחינה מינית בלי להרגיש זולה או מנוצלת. סמית' המילטון היה החבר הכי טוב של אחי הגדול ומחר בערב הוא לא ידע מאיפה זה בא לו. הפמיניסטית שבי הכתה על החזה שלה ופלטה קריאת קרב.


עמדתי לעשות את זה.


עמדתי לשעבד את סמית' לרצוני, ולא התכוונתי לשים זין על כל מי שיחשוב שזה לא לעניין.


סחררתי את היין האדום בכוסי, חיוך מתעקל על שפתיי. "הוא אינטליגנטי, משכיל, חתיך בטירוף, ובניגוד לרוב הבחורים בגילנו, אני מהמרת על זה שהוא יודע מה לעשות במיטה."


שפתיה הוורודות והבוהקות של מגי התעקלו לחיוך. "הוא חתיך, אני מודה."


זה היה הלילה האחרון שלנו בכפר הצרפתי המקסים שבו טיילנו, דגמנו יין מקומי וזללנו לחם פריך וגבינות רכות. למחרת עמדנו לעלות על הרכבת לפריז. משם מגי תטוס הביתה כדי להתחיל בעבודתה החדשה ואני עמדתי לממש את התוכנית: לזיין לסמית' את הצורה.


מגי ואני טיילנו באירופה בשבועיים האחרונים, לאחר סיום לימודינו בקולג'. לא יהיה מוגזם כלל לומר שחיינו בבית הספר לבנות היו מוגנים. עכשיו רצינו לטעום את כל מה שהיה לחיים להציע, וההתחלה שלנו הייתה טובה למדי.


רקדתי תחת אור הירח בטוסקנה, אכלתי חלזונות במסעדה בכפר צרפתי וסיכנתי את חיי כשעליתי על מונית־אופנוע בבודפשט. ביקרתי באתרי תיירות מפורסמים ופגשתי אנשים מקומיים. הדבר היחיד שלא עשיתי היה לחוות אורגזמה שלא הגיעה ממני.


מביך, אני יודעת. אבל ידעתי מי הגבר הנכון שיעזור לי לשנות את זה.


הנהנתי ולגמתי לגימה נוספת מהיין. סמית' החתיך, הגבוה והסקסי להחריד. נאלצתי לשלב את רגליי כדי לדכא את הלחץ שנבנה שם.


פלטתי אנחה. לא. זה יהיה רק סקס. לא ארשה לעצמי להתעמק במעלותיו המדהימות, אף שהן היו רבות.


גם כשהייתי ילדה קטנה ומעצבנת והוא ואחי היו נערים, הוא היה חביב אליי. בעוד לאחי לא הייתה שום בעיה לצעוק עליי לצאת מהחדר שלו ולטרוק בפניי את הדלת, סמית' היה כורע על ברכיו כדי שיהיה בגובה עיניי, טופח על ראשי, ואומר שאם אשאיר אותם לבד זמן מה, הוא יבוא לראות את צפרדע המחמד שלי אחר כך. הוא היה תמיד נחמד אליי. גם כשזה בטח לא הגיע לי.


הוריי המסורים והחינוך הקפדני שקיבלתי הבטיחו שאלך בדרך הישר, ובאמת תמיד עשיתי מה שמצופה ממני ומעולם לא סטיתי ימינה ושמאלה. אז חשבתי שזה הדבר הנכון לעשות, ועכשיו יש לי חרטות. לא רציתי לשחק יותר לפי הכללים של מישהו אחר, רציתי לחיות את חיי בדרכי, וזה אומר לארגן לעצמי מפגש לוהט שמעולם לא הייתי אמיצה מספיק להוציא לפועל. הייתי כמעט מסוחררת מהמחשבה.


"את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה עם סמית'?" שאלה מגי והחזירה אותי אל ההווה.


אה, סמית'. פלטתי אנחת שמחה. הוא היה המושא של כל פנטזיות הנעורים שלי. הוא היה חכם, מתוק ומושך והיה בו את כל העניין הזה של זכר האלפא הפגוע. הוא הסתיר זאת היטב; רוב האנשים בכלל לא ידעו, אבל הוא אומץ כשהיה ילד בוגר יחסית, וידעתי ששנותיו במשפחות אומנות עיצבו את האיש שהוא היום. בנערותו הוא השתוקק למשפחה קבועה, והייתי בטוחה שהוא רוצה לחוות אהבה וקבלה ושייכות, בדיוק כמוני. אולי אפילו יותר. "כמובן." מימיי לא הייתי בטוחה יותר מזה במשהו. "למה?"


מגי לעסה את שפתה. "אני פשוט לא בטוחה שסמית' הוא הגבר שלו את צריכה להתמסר. יש בזה יותר מדי סיבוכים."


משכתי בכתפיי. כבר עברתי על כל היתרונות והחסרונות אלפי פעמים. מחר סמית' ינחת בפריז בדרכו לבקר את אחי, שכבר היה שם לצורכי עסקים. אני אצטרף אליהם לארוחת ערב. נשתה יין ונדבר, ואז יגיע משהו מתוק יותר מקינוח.


זה יהיה העיתוי המושלם. לא יכולתי לבחור פעם ראשונה מושלמת יותר – בסדר, טכנית, פעם שנייה – גם אם הייתי מנסה. הרי פריז הייתה בירת הרומנטיקה העולמית. שום דבר לא יכול להשתבש.


ואז כולנו נחזור לשיקגו, שהיא עיר גדולה דיה כדי להתחמק ממנו אם המצב יהיה מוזר אחר כך, כפי שמגי הייתה בטוחה שיהיה.


"לא משנה מה, אל תספרי לו שאת כמעט בתולה. זה יבריח אותו," היא הוסיפה.


"דבר ראשון, אני לא בתולה. עשיתי את זה עם – "


היא נופפה בידה כדי להשתיק אותי. "כן, אני יודעת. מה־שמו. זה לא נחשב."


"למה לא? מובן שזה נחשב." הזדקפתי במושבי. זה בהחלט נחשב.


מגי גלגלה את עיניה. "לא גמרת. הוא אפילו לא ניסה להכניס לזה שום רומנטיקה. אם אין אורגזמה, זה לא סקס. את עושה תיקון, זה חוק ידוע אצל כל הבנות."


חשבתי על מה שהיא אמרה והחלטתי שזה מוצא חן בעיניי. תיקון. זה התאים בצורה מושלמת לאישיות החדשה והנועזת שלי ולפילוסופיה הלא לוקחת שבויים החדשה שלי.


"רגע, למה את מתכוונת? האם בנים לא אוהבים את זה? להיות הראשון שכובש טריטוריה לא מוכרת וכל זה?"


מגי הביטה בי במבט מלא צער. "לא, מפני שגברים חכמים יודעים שנשים נקשרות אל הראשון שלהן. יש סיכוי שסמית' יירתע מללכת לשם איתך." בעוד מוחי מוצף במחשבות על סמית', היא המשיכה. "יש כל־כך הרבה ציפיות ורגשות שנלווים למעשה כשאת עם הראשון שלך. יכול להיות שהוא לא יהיה בסדר עם זה. הוא עלול לפגוע בך, וכמו שאני מכירה את סמית', הוא בהחלט לא יהיה בסדר עם זה."


החלק הזה היה נכון. הוא תמיד התייחס אליי בכפפות של משי. "בסדר. לא אספר לו על מה־שמו או על כך שאני צריכה תיקון." רק אתן לו לחשוב שאני נמרה במיטה המשחרת לטרף. זה היה הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבה המדכאת, והיא להודות בעובדה שמעולם לא חוויתי אורגזמה עם בחור בכל עשרים ושתיים שנותיי.


אבל מחר בערב כל זה ישתנה, וכבר לא הייתה לי סבלנות לחכות.