"אהיה לכם לבית, להשראה ולאיזון.
אהיה לכם הפשטות בעולם החומר.
אהיה לכם ציר חיים בגוף שמאיר את עצמו בכל יום מחדש.
הבית הוא אני, אתם, אנחנו"
כיצד ניתן ליצור שקט מחשבתי? לנוע בחוכמה? להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו בזמן אמת? כיצד נצליח ליהנות מהקיים?
בספרה "חוכמת המינימליזם", מציגה הדס מדר נקודת מבט אחרת לחיים שכולנו מכירים - האם מכיוון שאנחנו חיים בתרבות שפע אנחנו מחויבים להיות במרדף כל הזמן אחרי הדבר הבא? אחרי ההישג הבא? או שניתן לעיתים לעצור? להתבונן? לחשוב על המקומות שמהם אנחנו מגיעים? על השורשים שלנו?
מתי התבוננו היטב בצלחת שלנו, הערכנו את האוכל המונח עליה וחשבנו על מרכיביו?
מתי חשבנו על הבית שלנו ואיך ניתן לסדר אותו אחרת? להוריד ממנו עומס – לצמצם למה שצריך... וכך לראות בהיר יותר וליהנות מהמרחב סביבנו?
ומה לגבי הלבוש שלנו? כמה נוח לנו לנוע בתוכו? כיצד יוצרים את הנוחות הזאת בפשטות מחמיאה וזורמת?
איך אנחנו רואים את הזוגיות עם עצמינו צעד אחד לפני כולם?
כשיש סדר בטבע האדם, אין צורך בחוקים.