פרק 1
אֵרון
"אֵרון יקירי, אתה בכלל מקשיב לי?" כריסטי התגנבה מאחוריי, הצמידה את החזה החשוף שלה לגבי והתחככה עם לחייה בכתפי. "קרה משהו, מותק?"
גיחכתי. היא באמת מאמינה שאי פעם תזכה לקבל ממני תשובות?
"לכי למקלחת, אצטרף עוד דקה."
"אולי נלך לשם ביחד?" כריסטי שרבבה את שפתיה.
"לכי למקלחת," הבטתי בה בכעס וחזרתי על דבריי. כשהבינה שפירשה לא נכון את מצב הרוח שלי, הפריחה לעברי נשיקה והלכה לעבר חדר האמבטיה.
הסתכלתי על הצג של הנייד שלי, קראתי פעם נוספת את ההודעה מעורך הדין. פניי התעוותו כמו מתוך כאב שיניים, אם כי ההשוואה הזו לא בהכרח מדויקת. כאב שיניים עוד ניתן לרפא בעוד שאת הבעיה הזו יש לעקור מהשורש. חיי עמדו להשתנות וקיוויתי שזה לטובה.
ארוסתך הגיעה. המסמכים אצלה. אנחנו נוסעים לבית הכפר שלך.
פאק, העיתוי שלה גרוע. תכננתי לארגן קודם כול את העניינים הרשמיים ולשמור את המפגש איתה לטקס החתונה עצמו. אבל מפני שהיא סיימה זה מכבר את לימודיה בתיכון של המנזר, האפוטרופוס שלה הכריז באופן חד משמעי שהגיע הזמן למפגש פנים מול פנים. במילים אחרות, הוא רוצה להעביר את האחריות עליה - אליי.
שפשפתי בעייפות את רקותיי, חייגתי לעורך הדין והמתנתי בקוצר רוח שיענה לי.
"מר האריס!" מרטי דונובן נשמע מרוצה מאוד. הוא בטח ציפה שאנסה להתחמק ממנו. "טוב לשמוע אותך."
"אז מה המצב אצלנו?" התעלמתי מגינוני הנימוס שלו ועברתי ישר למה שעניין אותי. חנופה היא הדבר האחרון שהייתי זקוק לו.
"כפי שביקשת, פגשתי את הבחורה בשדה התעופה. עצרנו עכשיו לרגע, היא בחנות נוחות והמסמכים אצלה. כדאי שתדע שארוסתך נסערת."
"ואיך הבנת את זה?" שאלתי בקוצר רוח.
"היא בקושי פוצה פה, אך ניכר בה שהיא מתרגשת מאוד. היא הודתה לי על כך שפגשתי אותה, שאלה לאן אנחנו נוסעים והאם הדוד שלה מחכה לה. כשהבינה שהוא לא יגיע התכנסה בתוך עצמה."
"יש לה הרבה חפצים?"
"מזוודה אחת."
"בסדר, ניפגש בבית. ייקח לי זמן להגיע. חכו לי."
ניתקתי את השיחה וניגשתי לחלון, התבוננתי בנוף המרהיב. דירתה של כריסטי ממוקמת בשכונה טובה מאוד, סמוך למרכז העיר. בחרתי אותה עבורה באופן אישי ולגור כאן היה תענוג אמיתי, על אף שכריסטי, כמו רבות לפניה, כבר מזמן הפסיקה לעניין אותי. כעת, בנסיבות הקיימות, היה עליי להפוך לגבר חופשי יותר מתמיד. אומנם זו מחשבה מגוחכת, אך רצוי לפני חתונה לא לזיין מישהי אחרת. בכל זאת, שמועות יכולות להגיע לאוזניה העדינות של מי שעומדת להיות אשתי והדבר האחרון שאני צריך זה ביטול החתונה בגלל פגיעה ברגשותיה. הדוד של הכלה, אנריקה אלבינוני, סחט ממני סכום נכבד ביותר במשא ומתן, ולפי החוזה הפיקדון הזה לא יוחזר. כן, בהחלט, הגיע הזמן להיפרד מכריסטי.
נכנסתי לחדר האמבטיה, כריסטי עמדה במקלחון מחכה בהתאם להוראה שלי. היא אפילו לא פתחה את המים, פטמותיה הזדקרו מהקור. ברגע שראתה אותי היא נעמדה בתנוחה מפתה יותר. העברתי את מבטי בהנאה על גופה העירום וחשבתי לעצמי שאפשר לדחות מעט את הפגישה עם מיס אודרי טוסני. כאשר התקרבתי אליה, הבחנתי בעורה שהצטמרר, עדות לפחד שלה ממני. המראה הזה הכעיס אותי, אחרי החתונה, ברגע שהכול יסתדר, אוכל למצוא מישהי אחרת. פסעתי צעד לאחור.
"אני צריך לנסוע," הודעתי למאהבת לשעבר שלי על אף שעדיין לא היה לה מושג על כך. "ובינתיים את יכולה לארוז." היא זקרה את גבותיה בהפתעה.
"לארוז? אנחנו נוסעים?" קימטתי את מצחי. זה עניין אחד כשאתה נהנה מסקס, אז אפשר מדי פעם לסבול את הגחמות של בת הזוג הזמנית, ועניין שונה לגמרי לומר לה שהכול נגמר ביניכם. דמעות, היסטריה, צעקות וטענות – בכל פעם זה אותו הסיפור. למרות המוניטין המפוקפק שיש לי, נשים משום מה ציפו ממני למשהו בלתי אפשרי ולא פחות ממדהים.
"אנחנו נפרדים," הסתכלתי על שעון הרולקס שלי. "כמה זמן את צריכה בשביל לארוז?"
"אתה זורק אותי?" היא יצאה מהמקלחון, "אֵרון, תסתכל עליי." ההצגה התחילה. הבטתי בה ופניה החווירו.
"כמה זמן את צריכה?"
"אבל אני לא יכולה ככה. אין לי לאן ללכת." היא הנידה בראשה בעודה מחבקת את כתפיה, "עזבתי הכול בשבילך!"
"עזבת דירה אחרת שעבורה שילם המאהב שלך לשעבר," תיקנתי אותה. "ועכשיו את שוב חופשייה, ויכולה לקבל הצעה חדשה, אטרקטיבית יותר. הגיעו אליי שמועות שוִיקטור לונג הציע לך לעבור אליו."
"זה משפיל כל כך." היא כיסתה את עיניה בידיה והתייפחה בקול, החזה המוצק שלה רעד מעט. לרגע עברה בי המחשבה שבסופו של דבר כדי למצוא מאהבת מתאימה צריך זמן ואולי כדאי שאשקול את כל הנושא שוב. כריסטי יודעת מה אני אוהב ומבצעת הכול בלי דיבורים מיותרים. המשכתי להסתכל על הפטמה הוורודה שלה, כאשר הטלפון צלצל. שיט, זה בטח דונובן וכרגיל ממש לא בזמן המתאים.
"בבקשה," כריסטי רכנה על ברכיה ופתחה את הרוכסן של מכנסיי. החלטתי להאריך את החוזה הלא רשמי שלנו. אסביר לה שאם היא אוהבת את הדירה הזאת ואת הכסף שלי, שתשמור על פרופיל נמוך. כיביתי את הנייד. חתונה זה עסק לא נעים בכלל, בניגוד לסקס. עצמתי את עיניי וגנחתי מהנאה. לא, זה עדיין מוקדם מדי להיפרד מכריסטי. אולי מאוחר יותר, כאשר אלמד את אשתי לעשות את אותם הדברים.
