סלע, קפטן באל על, בן 65, רווק, ללא צאצאים, נאלץ להיפרד מתא הטייס, על פי חוקי התעופה הבינלאומיים. לפני שנים רבות החל סלע לכתוב יומן באופן ספונטני, ומנהג זה הפך עם הזמן לאובססיה. כעת הוא יוצא לאחוזה כפרית בדרום צרפת, נושא עמו מחברות ושני מחשבים ניידים, במטרה לכתוב את זיכרונותיו
הספר מורכב משלוש גרסאות,או שלוש שכבות של חייו,זו על גבי זו.
הראשונה - גרסתו של הסופר,הכותב ספר זה.השנייה - ספרו של סלע הנקרא "לילד שאיננו".השלישית - היומן שסלע ממשיך לכתוב בהווה,על הקורות אותו בזמן שהותו באחוזה בה הוא יושב לכתוב את סיפור חייו.
זהו מעין ראשומון של אדם אחד,על סיפור חיים אחד.פאזל של דמויות ואירועים שסופם התבהרות.הבנה.קבלה.
..."ועם המוזיקה המופלאה באו הזכרונות חיי חלפו על פניי כמי נהר הזורמים במהירות רבה,חסרי סבלנות,אל השפך.הערים הגדולות - ההליכות הארוכות ברחובות,בבדידות העוטפת מכל עבר בין אם הרחובות היו הומים מאדם ובין אם היו שוממים....בתי הקפה עם הספל שכבר התרוקן,ומכל האנשים מסביב לא נשאר ולו חיבוק אחד...הגשרים עליהם,ומכל האנשים מסביב לא נשאר ולו חיבוק אחד...הגשרים עליהם פסעתי,חוצה שכונות בהן גרו אנשים ומשפחות,וחדרי המלון,תמיד חדרי המלון,עם המיטות המסודרות,הסדינים המתוחים בקפידה והכריות המונחות למופת...חדרי המלון,שאולי התארחה שם אשה ואולי לא,אבל תמיד התארחה בהם בדידות...ערים שתמיד התחילו במסלול נחיתה והסתיימו במסלול המראה.
מי הנהר ממהרים אל הים.אל קו הסיום.ידעתי מה עלי לעשות"