הספר דן בשאלה כיצד נתפסים בני דת האסלאם בעיני הנאצים ומדוע הרגישו הנאצים בנוח לשתף פעולה עם עמי האסלאם והערבים בפרט. מחבר הספר מפריך את הטיעון הרווח שהנאצים ראו במוסלמים, באשר הם, שווי מעמד ליהודים בגלל היותם שמיים. כמו כן המחבר מוכיח שלעמי האסלאם היה ערך נעלה באידיאולוגיה הנאצית, והם אף זכו בתואר 'ארים של כבוד'. 
זאת ועוד, היטלר ועוזריו סלדו עמוקות מהדת הנוצרית ושאיפתם הייתה להחליפה בדת האסלאם. מבחינתם, דת זו הלמה יותר את האופי של הנאציזם. 
במחקרו נשען המחבר על מקורות ראשוניים, כגון: מסמכים בגרמנית, תעודות בשפות סלביות, עדויות של צמרת המפלגה הנאצית ומחקרים של חוקרים בעלי שם עולמי.
יוני רייני משמש חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, איש הסברה ויועץ הסברה פרו ישראלית לגורמי הסברה מקצועיים. בעבר שימש חוקר בכיר ב'פורום קדם למזרחנות והסברה' וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון  ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שהקים 'ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות'. יוני רייני הוא בנם של פרופ' אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ' ציפורה כוכבי רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל. מספרי המחבר: "האומנם עזה כבושה ונצורה". הספר מפריך את הטיעון שעזה נתונה לכיבוש ולמצור בידי ישראל."מסתננים עלייך ישראל". הספר מוכיח כי רובם המוחלט של האפריקאים בארץ אינם פליטים אלא מהגרי עבודה."הזכות על ארצנו: נאבקים בנרטיב ה''פלסטיני'''. הספר עוסק בהיסטוריה של ארץ ישראל מהתקופה העות'מנית ועד קום המדינה ומפריך את נרטיב הנכבה הידוע גם כנרטיב "הפלסטיני". הספר מתאר בהרחבה את ההיבט המשפטי של זכויות היהודים על ארצם מהירדן ועד הים, בכלל זה - הזכות להתיישב ביהודה ושומרון.