מהפגישה הראשונה עם הרב ישראל הבר יצאתי המום. הפגישה נמשכה שעות. האיש שפע אין-ספור סיפורים ואירועים שחווה, סיפור נשזר בסיפור, מעשה במעשה - וכולם גם יחד גוללו פרשת-חיים מרתקת ומיוחדת במינה. בפגישות הבאות בינינו, ובעת קריאת סיפורן באנגלית, שפת המקור שבה נכתבו הדברים. גיליתי לא רק סיפור נדיר, אלא גם את הזיכרון הפנומנלי של הרב הבר, ואת יכולתו התיאורית הנפלאה. אין ספק, למעטים בלבד ניתנה הזדמנות חד-פעמית שכזו, לכהן בקודש על גגו הקפוא של העולם, כרב צבאי של חיל האויר האמריקני, להנחיל יהדות בדרכי נועם לקרובים גם רחוקים, לגלות לא רק את הזוהר הצפוני,אלא גם - ובעיקר - את האור שביהדות.
הרב ישראל הבר הוא מן האוהבים הגדולים והמושבעים של עם-ישראל, ותורת ישראל, וארץ-ישראל. הוא גילה את עם-ישראל מעבר להרי הקרח; הוא חי על-פי תורת ישראל, והנחילה לרבים; והוא עלה לארץ, עם בני-משפחתו, והתיישב ברמת הגולן. ניו-יורק-אלסקה-חיספין זהו הבריח התיכון של מסלול חייו הגאוגרפיים והביוגרפיים גם יחד. ומעל לכל - הרב ישראל הבר הוא חסיד חב"ד. הוא לא נולד בחצר ליובאוויטש, אף לא גדל במסגרת זו. פגישתו עם חסידות חב"ד הייתה, כביכול, אקראית - וזו הוליכה אותו אל אמונת תמימים עמוקה, ואל פגישות וקשרים מיוחדים עם הרבי מליובאוויטש, שהאיר את דרכו של הרב הבר במסילה העולה בית-אל.
במהלך פגישותינו פנים-אל-פנים, ופנים-אל-דפים, גיליתי בו לא רק את יכולת המעשה, אלא גם את כישרון המספר; לא רק את חתירתו אל היעד באגמים הקפואים של הצפון הרחוק, אלא גם את חום הלב הפנימי. ולקורא את סיפורו, ולמהלך בעקבותיו - מזומנת חוויה מיוחדת במינה. - מנחם מיכלסון