הפואמה‎ '‎אָלוּדָה‎ ‎כֵּתֵלָאוּרִי‎' ‎מאת‎ ‎וָאזָ‎'‎ה‎ ‎פְּשָׁבֵלָה, ‏‎"‎נשמת‎ ‎אפה‎ ‎של‎ ‎הרוח‎ ‎הגרוזינית‎"‎‏, נחשבת‎ ‎לפסגת‎ ‎השירה‎ ‎‏הגאורגית‎ ‎הקאנונית.
במרכזה‎ ‎ניצב‎ ‎אלודה‎ ‎‏כתלאורי‎ ‎‏– גיבור‎ ‎הררי, שודד‎ ‎ורוצח‎ ‎מוסרי; הוא‎ ‎מפר‎ ‎את‎ ‎‏המנהג‎ ‎‏המקובל‎ ‎לכרות‎ ‎את‎ ‎ידו‎ ‎של‎ ‎אויבו‎ ‎המוסלמי‎ ‎המובס‎ ‎ולתלות‎ ‎אותה‎ ‎על‎ ‎גדר‎ ‎‏ביתו, משום‎ ‎שהכיר‎ ‎בגבורתו. ‏בתגובה, הוא‎ ‎מגונה‎ ‎ומנודה‎ ‎מהסביבה, ‏שתובעת‎ ‎ממנו‎ ‎לדבוק‎ ‎במנהג‎ ‎העתיק‎ ‎ולקיים‎ ‎את‎ ‎‏המסורת.
ההמשך‎ ‎טרגי‎ ‎ואין‎ ‎לו‎ ‎סוף‎..‎‏. ‏
ואז'ה פשבלה נמנה על גדולי ‏המשוררים הגאורגיים ורבים מכתירים אותו בתואר 'גדול ‏משוררי ‏גאורגיה'.
‏הפואטיקה ‏המיוחדת לו בולטת על רקע המאה התשע־עשרה.
האסתטיקה שלו שואבת ‏מהפולקלור ‏ההררי של גרוזיה ובה בעת ‏מקדימה את זמנה; לשונו תמציתית, קצרה, קשוחה, חפה ‏מהתפייטות ‏יתרה, עם מעברים חדים וגמישים בין שפה נשגבת ‏לדיבור פשוט. ‏
ל'אלודה כתלאורי' יש חשיבות מיוחדת לקורא העברי.
כבנים לעמים קטנים עם תרבויות עשירות ושפות ‏שמובנות למעט אנשים, חשנו צורך גדול לפרוץ את הבידוד הלשוני ‏ולהביא לקורא העברי יצירה שעוסקת ‏במאמץ לשמור על צלם ‏אנוש במציאות אלימה, ובהתמודדות עם טראומה מלחמתית ופוסט־טראומה אחרי קרב; ‏יצירה שבמרכזה מאבק ‏קשה על עצמאות המחשבה וההשקפה של היחיד בסביבה שמרנית וחונקת חברתית, ‏דתית ושבטית־לאומית. ‏
הפואמה תורגמה על ידי פרופסור ממוקה בוצחריקידזה, ‏והתאמת התרגום לתרבות העברית נעשתה במשותף עם ‏חדוה רוקח ואיתי בחור, ‏סופרים עבריים ואנשי תרבות ישראליים; זאת, במטרה להגיע למילים ‏ולדרכי ביטוי, ‏שבנוסף ‏לפרשנות הלשונית יתפסו משהו מההוויה הייחודית לאזור חבסורתי ויתמירו אותו ‏להוויה ‏העברית־הישראלית.
ואכן, תרגום זה – שרואה אור במהדורה דו־לשונית עברית וגאורגית – מהווה אבן דרך ‏בהתוודעות בין שתי התרבויות רבות ‏השנים ‏והרבדים.
הספר יצא לאור בסיוע מרכז הספר הלאומי הגאורגי ‏