עד מלחמת העולם השנייה ושנות ה- 50 השפיעו שתי גישות עיקריות על עולם הפסיכותראפיה: הפסיכואנליזה מיסודו של פרויד והגישה ההתנהגותית (ביהביוריסטית) מיסודם של חוקרים כסקינר וווטסון. גישות אלה הפקיעו מידי האדם את האחריות לגורלו ולהתפתחותו והותירוהו נשלט על ידי כוחות שמחוץ לתודעתו. בסוף שנות ה- 50 התפתח בארצות הברית הזרם ההומאניסטי (הכוח השלישי) בפסיכולוגיה שבין מייסדיו היו רוג'רס, מאסלו, פרנקל ופרום. אמונתם העיקרית היא שהאדם הוא טוב מיסודו ובעל יכולת לקבל אחריות על חייו וגורלו. קרל רוג'רס הביא לעולם את דרך הפסיכותראפיה ההומאניסטית המכונה: "גישת האדם במרכז" המבוססת על יחסי אמון בין המטפל למטופל שכוללים אמפאתיה, כנות, וקבלה חיובית ללא תנאים.
ספר זה מיועד למעוניינים ללמוד, להבין ולהעמיק בגישה זו. גישת האדם במרכז אינה ייחודית דווקא לאנשי מקצוע או ל"מומחים, היא פתוחה וידידותית לכל מטפל, מסייע או מחנך שעוסקים בעזרה לאדם הנזקק, וזאת חשיבותה.
גישת האדם במרכז, תורתו ואמונתו של קרל רוג'רס מוצגים כאן לראשונה בספר עברי המלווה בהסברים, בהצגת אירועים ובאיורי המחבר שממחישים, מחזקים ומשקפים את ממד הטיפול העשיר והמגוון של הגישה ההומאניסטית.