בראשית היתה מוזיקה.
והארץ,היתה תהו ובהו,וחשך,על-פני תהום.
ותשכם העלמה קום,ותישא איתה את המפוחית הישנה
ואת נשמתה היחידה ותלך אל המקום ההוא.
זו לא התרחשות מקראית וגם לא רומן רומנטי, אלא פנטזיה מפוכחת. צעירה בעלת הפרעה דו-קוטבית מובילה עלילה משונה, דרך צניחת אנרגיה פרטית וכללית, אל עבר מפגש חד-פעמי של כל הזמנים.
עם הנפשות הפועלות נמנים מתמודדי נפש שהוגלו לאי של שפיות, מְסַפֵּר תלוש הנמצא בשום מקום, פסנתר קשיש שחצה ימים ויבשות עד שקרס בנסיבות טרגיות ומכוון פסנתרים שמנסה להציל אותו, ואולי בעצם את עצמו.
כל זה קרה בעתיד הקרוב בעיר הדמיונית נולדיח, אבל יכול להתרחש תמיד, כאן, שם ובכל מקום וזמן.
"הנשמה האחרונה של איה" החל להיכתב בארץ רחוקה, בעקבות שיברון לב אחד יותר מדי, כשהיה נדמה שאין עוד דרך חזרה.
מאיה פיפנו היא כותבת,מאמנת אישית ועסקית.
בין פעילויותיה ראוי לציין את תוכנית מפגשי המדיטציה הייחודית שגיבשה
עבור קבוצות של אסירים בבתי סוהר.
זהו ספרה הראשון.