ראובן וואלנרוד נולד בעיירה וויזנה ליד העיר סלוצק ברוסיה הלבנה. קיבל חינוך יהודי מסורתי. ב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ מחלוצי העלייה השלישית, ועבד בסלילת כבישים בגליל ובעמק יזרעאל. כעבור כשנה עזב את הארץ, שהה זמן מה בצרפת וב-1923 הגיע לארצות הברית, וחי עד סוף ימיו בניו יורק. למד באוניברסיטת ניו-יורק ובאוניברסיטת קולומביה, מ-1936 לימד ספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק (JTS) ומ-1939 בברוקלין קולג'. פרס על שמו מוענק מטעם אגודת הסופרים העברים.

מלבד ארבעת ספריו המרכזיים חיבר ספר זכרונות ילדות ("בית בכפר", 1965), קובץ רשימות מסע ("דרכים ודרך", 1950), שני ספרי עיון על הספרות האמריקנית ("שבילים בספרות אמריקה החדשה", 1940; "מספרי אמריקה", 1958) ומספר ספרי לימוד של הלשון העברית. כמו כן חיבר ספר מבוא באנגלית על הספרות העברית (The Literature of Modern Israel, 1956).

שם הספר
באין דור
בין חומות ניו-יורק
בית בכפר