מהם ׳בתים ערביים׳? מושג נדלני ניאו־ליברלי המשויך לשימור והתחדשות עירונית? או עדויות אילמות לעקירה, עזיבה ופליטות של בעליהם הפלסטינים?
ספרה של טובי פנסטר מציג נקודת מבט מיקרו־גיאוגרפית ייחודית וחדשנית של המנעד המורכב שבין שתי פרשנויות אלו של בתים ערביים, הנעות בין המגמות העירוניות הניאו־ליברליות המעוגנות בבסיס התחדשות עירונית לבין חשיבות ההיסטוריה העירונית ושילובה בתכנון, גם אם היא מורכבת ובעייתית. המחקר מאתגר שילוב זה שבין העבר המורכב להווה המתפתח תוך הצעת המושג הביקורתי ׳קולוניאליזם עירוני׳, כאשר כל כתובת של בית ערבי מציעה פרשנות חדשה למושג זה. הכתובות הנחקרות ביפו ובירושלים המערבית מציגות העמקה והאנשה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני הנפקד/נוכח בערי ישראל וקוראות תיגר על תהליכי השתקה והסתרה המתרחשים באופן פורמלי וא־פורמלי החל מ־1948, שמטרתם שינוי ההיסטוריוגרפיה של המרחב וייהודו. נושא זה נחקר בספר זה לראשונה מנקודת מבט מרחבית־תכנונית ומציג מושגים חדשים המחדדים מצבים של קולוניאליזם עירוני – כגון בית כאזור מגע, אגוניזם מגשר, חורבות־גילוי־התחלות, בין עתיקות להריסות בעידן הניאו־ליברלי, הרס יצירתי כתהליך תכנוני, בין הזכות לעיר לזכות השיבה, אתנוגרפיה של עדויות חסרות, קניין־בעלות־׳שימור׳, אזור מגע פורמלי וא־פורמלי וקולוניאליזם מפוצל.
למחקר ולכתיבת הספר שותפים החוקרים הצעירים של המעבדה לתכנון סביבה וקהילה PECLAB : פוסט־דוקטורנטים ד"ר רונן בן־אריה וד״ר חגית קיסר, הדוקטורנטים יארה סעדי וחמי שיף והמסטרנטיות רוני רחל שלזינגר והילה לויט.
