הספר נכתב בזמן הסגר הראשון של הקורונה ומתאר את החיים באותם הימים דרך תהליך ההתבגרות של רומי, תלמידת יב', שעוזבת את הבית עקב היחסים הצתוחים בין הוריה והצורך שלה לעצמאות.
ואז הגיעה הקורונה להציל לה את החיים. רומי הרגישה שהיא הגיעה במיוחד בשבילה, הקורונה. פתאום כל הרעש שסבב אותה בשנה האחרונה נעלם, כל המתחים ירדו, כל המחשבות על מה יהיה ואיך יהיה ואיך כולם יסתדרו, התפוגגו, והיא נשארה להתמודד עם הבידוד, הסגר והריחוק החברתי.
לאחר שהוריה מחליטים להיפרד, אך נשארים לגור (ולריב ללא הרף) באותו הבית, מחליטה רומי, נערה מתבגרת בתיכון, לעזוב אותם ולעבור לגור לבדה בדירה ברמת אביב שבבעלות משפחתה. הימים ימי קורונה, ימי הסגר הראשון שיורד על העיר, ואולי דווקא זה מה שישקיט את חייה הסוערים של נערה מתבגרת, תלמידת מגמת אומנות, שיצירותיה הנועזות אינן מתקבלות בבית־ספרה, אך מעוררות ההערכה אצל בעלת גלריה מפורסמת.
"תודה שבאתם, רומי." היא נובלה קצרה מאת הכותב יובל ששון, המצליחה לתאר בישירות וברגישות יוצאות דופן את חייה העצמאיים החדשים של רומי. לצד חברותיה הטובות, היא פוגשת במערכות יחסים ראשונות, חוזרת אל האירוע בעברה שלא מדברים עליו, ומתגלה לעצמה כאומנית וכאדם.