החתירה אל האושר והפגנת אופטימיות וחיוביות לנוכח כל מצב הפכו ממטרה שרבים שואפים אליה לציווי חברתי רב־עוצמה שקשה לחמוק ממנו. האושר מכתיב את התנהגותנו ואת הציפיות שיש לנו מעצמנו ומאחרים כמעט בכל תחומי החיים. אך האם הוא אכן הטוב העליון שאליו ראוי שכולנו נתאווה?נראה שככה לפחות חושבים כל מומחי האושר החדשים, יחד עם הפסיכולוגים החיוביים, כלכלני האושר וכוהני הצמיחה האישית למיניהם. מגובים בתמיכה מצד מוסדות בעלי השפעה ותאגידים בינלאומיים עתירי ממון, אותם מומחים מטעם עצמם מציעים לנו את עזרתם האדיבה אך הנחרצת כדי להורות לנו איזו מדיניות ממשלתית יש לאמץ, באילו התערבויות חינוכיות יש לנקוט ואילו שינויים נידרש לעשות על מנת שחיינו יהיו משמעותיים, בריאים וטובים יותר.במישור האישי משתמע מכך גם המסר, שאם כשלנו במשימה הרי זוהי אשמתנו שלא השכלנו לגייס מוטיבציה מספקת ודבקות במטרה.
שלטון האושר מתעד וממפה בעזרת ספקנות בריאה את ההשפעה העצומה שיש למדע ולתעשיות האושר על חיינו וטוען שהברית הניאו־ליברלית בין הפסיכולוגים, הכלכלנים וכוהני העזרה העצמית הִצמיחה צורה דכאנית חדשה המשמשת באופן גלוי וסמוי כלי בידי בעלי אינטרסים שונים להפעיל אמצעים של שליטה וכוח במטרה לקדם את טובתם ולהכשיר מקרים של אי־שוויון מבני.אווה אילוז היא סוציולוגית ישראלית פורה בעלת שם עולמי. בין ספריה שראו אור בעברית: ’מדוע האהבה כואבת’ ו’סופה של האהבה’, שזכו להצלחה גדולה.אדגר קַבאנאס הוא פרופסור לפסיכולוגיה בספרד ושותף לצוות המחקר במכוןPLANCK MAXשבברלין לחקר היסטורי של הרגשות. זהו ספרו הראשון.