במהלך שש שנים (1973-1967) כתבה קלאריס ליספקטור טור שבועי שהתפרסם מדי שבת בעיתון רב התפוצה ״ז׳וֹרנָל דוֹ בּרָזִיל״ .(Jornal do Brasil) אלברטו דִינַס (Dines), עורכו של העיתון, שנמנה עם מעריציה, פרסם את רשימותיה כמעט כפי שהגיעו לשולחנו. הן נכתבו בסגנון ישיר ואישי, שהיה שונה בתכלית מהסגנון שאליו הורגלו בספריה. לדבריה, ״לכתוב לעיתון זה לא עד כדי כך בלתי אפשרי. זה קליל, זה חייב להיות קליל, ואפילו שטחי. לקורא עיתונים אין לא חשק ולא זמן להעמיק״. (2.5.1970).
ברשימותיה סיפרה ליספקטור על עצמה, על משפחתה, על שגרת יומה, על משמעות הטבע ובעלי החיים שבחייה, על סוגיות מטפיזיות ופילוסופיות, ועל המוות. היא נהנתה לתעתע בקוראיה, לא אחת במחיר של עמימות, שאלות בלא מענה, וסתירות שבאמצעותן שאפה לחשוף את האני האפל, המקנן בתוך כל אחד מאיתנו: “רק מתוך עונג לשמו, פשוט כדי להתנסות, אני מהלכת על הגבול הדק…״ (26.4.1969).
ניתן לומר שליספקטור פרצה את הדרך והעלתה ״פוסטים״ לעיתון – כפי שמקובל לעשות היום ברשתות החברתיות. / דלית להב-דורסט