אישהשלג


אִמָּא בָּאָה וְאָמְרָה לִי
זֶּה נָכוֹן שֶׁאֱלֹהִים מֵת, אֲבָל
גַּם אֲנִי מֵתָה, וְכָאן
אָז עֻבְדָּה שֶׁאֶפְשָׁר.
כְּמוֹ תָּמִיד, יָדַעְתִּי שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת
לָרִאשׁוֹנָה הִצְלַחְתִּי לְהַקְשִׁיב.


טִפַּסְתִּי לָהָר וְדִבַּרְנוּ, קָרוֹב וְשָׁמַיִם פְּרוּשִׂים
בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה דִּבַּרְנוּ, הָיוּ פְּעָרִים לְהַשְׁלִים.
הוּא אָמַר לִי:
אֲנִי אַתְּ וְאַתְּ אֲנִי וּלְעוֹלָם לֹא תִּהְיִי אֲנִי
וְקִנֵּחַ בְּמַפֹּלֶת שְׁלָגִים
הוּא כָּזֶה, אֱלֹהִים, קָשֶׁה לְהַשָּׂגָה.


שָׁנָה תְּמִימָה הָיִיתִי שֶׁלֶג.
אֲנִי שׂוֹנֵאת מִשְׂחָקִים
וְהִתְאַוֵּיתִי לְנַצֵּחַ
אַךְ כְּשֶׁהָעִיר כֻּסְּתָה סוּפָה נִגְלֵיתִי
נְתוּנָה לְמַצַּבֵי צְבִירָה.
נִשְׁבֶּרֶת, מִתְמוֹסֶסֶת לִשְׁלוּלִית
וְאִישׁ צָמֵא קוֹפֵץ בִּי
בְּמַגָּפִים מְלֻכְלָכִים
מַתִּיז אֶת רֹאשִׁי.


אִמָּא אָמְרָה לִי זִקְפִי אֶת הַגַּב
וְאַל תִּבְטְחִי בִּנְדִיבִים
קוֹלָהּ מְהַבְהֵב כְּמוֹ אֵיבָר שֶׁנִּכְרַת
תּוֹתֶבֶת דִּבּוּר. קָנֶה רָצוּץ


הדרך ההדרגתית אל השמש


עַל הַר פִּסְגַּת הַנְּשָׁרִים הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹקְנוּ
כְּאֵב לֵילוֹת רַבִּים, צְמִיחַת נוֹצוֹת.
אִמָּא נֶשֶׁר נִקְּרָה בִּי כָּל בָּשָׂר
עָנְדָה לִי מַחְרוֹזוֹת עִנְבָּר
אָגְרָה אֶת דִּמְעוֹתַי מִנְחָה לָעֲנָנִים.


אִבְחָה חַדָּה שֶׁל רוּחַ הֵעִירָה אוֹתִי
הִתְמַסַּרְתִּי לָהּ, לֹא הִשְׁתַּהֵיתִי


מְעַרְבֹּלֶת צְלוּלָה מְפִיחָה בִּי צְמַרְמֹרֶת
אֲנִי רוֹכֵב עַל תֶּרְמִיקוֹת שֶׁל חֹם לוֹהֵט
גּוּפִי רֵיק, אֵד שׁוֹרֵק, רִיק מֶרְכַּז הָרָקִיעַ
הַפִּסְגָּה סְפוּגַת אוֹר מִתַּחְתַּי


בור וראשו בטבור


הָעוֹלָם נוֹשֵׁם אַחֶרֶת כְּשֶׁנּוֹשְׁקִים לְטַבּוּרוֹ
פִּתּוּי תֹּהוּ מְקֻפָּל בָּעַפְעַפַּיִם
יַלְדָּה טוֹבָה נִזְהֶרֶת כְּשֶׁאוֹמְרִים לָהּ שֶׁאָסוּר
לְעַרְבֵּב אֶת הַצְּבָעִים שֶׁל מֵת וְחַי


הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁבַּלֶּסֶת לֹא מַרְשֶׁה לְהִתְרוֹפֵף
לִשְׁאֹף אֶת רֵיחַ הַמַּחְפֹּרֶת וְלִזְחֹל
עָמֹק עַד שְׂפַת הָרֶחֶם, לְדַבֵּר מַרְגָּלִיּוֹת
בְּמִשְׁקָל שֶׁל נְשִׁימוֹת טַבּוּר תּוֹהוֹת


— יָלְדָה מָה אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת כְּשֶׁתִּגְדְּלִי?
— אַרְכֵאוֹלוֹגִית אוֹ אוֹכֶלֶת אֲדָמָה
— אֵין מַשֶּׁהוּ בָּאֶמְצַע? עָדִיף שֶׁתִּתְפַּשְּׁרִי
— כְּשֶׁאֵין אִמָּא קַו הָאֹפֶק מְקֻמָּט