כיצד הפך חזיון הנרות במנזר מרסבא באמצע דצמבר מריטואל מקומי לאירוע שמושך אליו המוני מטיילים ברכבי שטח? כיצד הפך בור מים פלסטיני שנחפר בתחילת שנות האלפיים לבור עתיק בעל שם מקראי, "בור עוזיה", שאותם ג'יפאים עולים אליו לרגל? מה מניע ג'יפאים רבים – בעיקר גברים – לעלות על הרכב ולצאת לעבר מדבר יהודה? מה עובר עליהם בשטח?
אסף חזני שוטט בשנתיים האחרונות עם מגוון של קבוצות ג'יפאים וצפה בנהגים, במכונאים ובמדריכים. התצפית זימנה מבט על תופעה חברתית מרתקת ועל המרחב המדברי שממזרח למעלה אדומים – ממרגלות הר העזאזל (ג'בל מונטר), דרך מנזר מרסבא הציורי, ועד מצוק ההעתקים.
סְפָר המדבר נתפס כשטח ריק ופתוח, אך בפועל מתחרים עליו בדואים, פלסטינים, נהגים ברכבי שטח ומתנחלים. תחביב הג'יפאות, מצדו, משלב צרכנות וראווה עם לאומיות: במהלך השבוע הכנת הג'יפ והמסלול - לעתים בעלויות כספיות גבוהות – ובסוף השבוע הפגנת נוכחות ויכולות ביצוע. בכך הוא מהווה את אחד הייצוגים המזוקקים של הישראליות היהודית העכשווית.

אסף חזני הוא ג'יפאי, אנתרופולוג וחוקר בתחום הבטחון הלאומי. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בחיבור שבין גוף, מרחב, טכנולוגיה ותנועה. לצד ניתוח חברתי ופוליטי, קניון עזאזל מכיל גם מידע מועיל על ניווט ונהיגת שטח, ועל השטח עצמו.

שם הספר
כזה וכזה תאכל חרב - אנתרופולוגיה במלחמה: יומן שדה
רצח בשטח B