פֵיי, סופרת בריטית, טסה לגרמניה לרגל השתתפותה בפסטיבל סופרים. הרמן, סטודנט שמלווה את אורחי הפסטיבל, משתף אותה במהלך טיול רגלי במחשבותיו בדבר הפירוש המילולי והרחב למילה היוונית 'קוּדוֹס', שמשמשת את המכללה שבה הוא לומד להענקת פרס מגדרי על הצטיינות בלימודים. השיחה הכנה שמתפתחת ביניהם נעה על קו התפר שבין פסיכולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקת זהויות, והיא רק אחת מהשיחות האינטימיות והמרתקות שיש לה עם כמה מבאי הכנס - סופרים, מו"לים ועיתונאים - העוסקות במערכות יחסים זוגיות לא מספקות, תהליכי כתיבה ויצירה, המשבר שבו נתון עולם הספרות ופמיניזם. באנגליה אלו ימים של ויכוחים סוערים סביב הברקזיט, ולקוראים מתחוור שהסוגיות הנוגעות בעצמאות, חופש ומבני זהות שמתלוות לוויכוחים אלו נוכחות למעשה באופנים מגוונים בכל השיחות שפיי מנהלת על אדמת גרמניה ובדרך אליה.
פיי היא מאזינה סבלנית, אינטליגנטית וחדת הבחנה, אבל הסיפור שלה נותר תמיד בצל. רק פה ושם הוא מבצבץ החוצה מבין השורות. היא מצליחה לחשוף את הפערים בין האמת לבין הייצוגים שלה תוך כדי שהספר מתקדם אל עבר שיא מפתיע ומעורר מחשבה.
רייצ'ל קאסק מאתגרת קונוונציות נרטיביות ומציעה צורת כתיבה חדשה שאינה מקריבה את המתח וההנאה שבקריאה. קודוס - שחותם טרילוגיה שכתבה בסגנון זה, שכל אחד מחלקיה עומד בפני עצמו - נבחר לאחת מיצירות הספרות הטובות ביותר שראו אור ברשימות השנתיות של הניו יורק טיימס, הניו יורקר, הגארדיאן והמוסף הספרותי של הטיימס. קדמו לו 'קווי מתאר' ו'מעבר', שאף הם ראו אור בסדרה לספרות יפה של מודן.
"בלתי נשכח." ניו יורק טיימס
"ניצחון עוצר נשימה." ניו יורקר
"ציון דרך בספרות של המאה העשרים ואחת." אובזרוור
"משעשע ביותר ועשיר בחוכמה ותובנות מעניינות." ניו סטייטמנט
"קודוס הוא ניצחון." איוונינג סטנדרד