השפית נולדה למשפחה ענייה ומרובת ילדים בעיירה סנט-באזיי שבדרום-מערב צרפת. הוריה שלחו אותה לעבוד בביתם של בני זוג אמידים כדי לעזור בעול פרנסת המשפחה, ועד מהרה התברר שבורכה בכישרון יוצא דופן לבישול. היא חולמת מתכונים, הוגה בדמיונה שילובי רכיבים וצבעים, מצליחה לצוד טעמים וניחוחות חמקמקים, וכעבור זמן קצר מחליפה את הטבחית הקבועה של בני הזוג ופותחת בקריירה עשירה ורבת תהפוכות.
על חיים אלה של יצירה והתמסרות טוטאלית ועל אישיותה המורכבת של השפית אנחנו לומדים מפיו של מי ששימש במשך שנים רבות העוזר שלה במטבח: זהו קולו של מספר חנוק מאהבה, חד הבחנה ובעל רגישות עמוקה, שבלשון צלולה ורבת פנים מצליח לטוות להפליא את סיפור חייה של מושא הערצתו, השפית שלו.
מארי נדיאיי נולדה בצרפת ב-1967 לאב סנגלי ולאם צרפתייה. היא התחילה לכתוב בגיל 12 ואת הרומן הראשון שלה פִּרסמה כשהייתה בת 18. מאז פִּרסמה כעשרים ספרים – רומנים, קובצי סיפורים קצרים ומחזות תיאטרון. ב-2001 זכתה בפרס "פמינה" עבור ספרה רוזי קארפ, וב-2009 קיבלה את פרס גונקור עבור שלוש נשים חזקות. זהו ספרה החמישי של מארי נדיאיי המתורגם לעברית.