“קצת התלבטתי אם לכתוב עליו או לא, אבל יאללה.
זה מסוג הספרים שמפתיעים לטובה. חיפשתי ספר קליל, וקיבלתי רומנטיקה עטופה בסיפור רקע נהדר. ספר מחויך אבל גם כואב, שגזל ממני הרבה שעות שינה. רומנטי כמו שהכריכה שלו רומזת, ואמריקאי כמו שהתקציר זועק, ובכל זאת נהניתי ממנו בטירוף :)
הסיפור הוא מנקודת מבטה של קווין (Quinn ולא Queen), צעירה עם ביטחון עצמי לא בשמיים, שכותבת את חייה ברשימות. יש לה רשימה של הרגעים הכי יפים בחייה, של החלומות הכי גדולים שלה, של כל הדברים שהיא שונאת בעצמה, של הפנטזיות המיניות שלה, של הבחורים שהיא הייתה שמחה להתנשק איתם, של החטאים בהם היא לעולם לא תודה בקול רם, של הרגעים הכי יפים בחייה ונקודות השפל הצורבות ביותר... בקיצור, הבנתם. לא משהו שהייתם רוצים שיפול לידיים הלא-נכונות.
זה מה שקורה, מן הסתם, ובדרך הכי גרועה שאפשר לתאר - מישהו מחליט להשתמש ביומן של קווין כדי לסחוט אותה, ואם היא לא עומדת בתנאים, הסודות שלה נחשפים בפני כל מי שהיא מכירה. ואלו ממש לא סודות פוטוגניים. מכאן מתחיל מסע למציאת היומן של קווין, מסע שמתרחב מעבר לגבולות של עצמו.
היחוד של הספר הוא לא בתעלומות או הטוויסטים, כי קל מאוד לנחש את ההתפתחות של כל אחד מהם אם אי פעם ראיתם קומדיה רומנטית (עד כדי כך שלפעמים תהיתי למה זה עדיין בגדר "סוד"). לא, מה הופך את הסיפור למיוחד הוא הרגישות שבו, ההבנה איך הרשימות שקווין כותבת משפיעות עליה ועל האינטרקציות שלה עם האנשים סביבה. במיוחד אהבתי את הדגש שניתן למשפחה שלה - לאמא ואבא שלה, כל אחד בנפרד ולא בתור "הורים", וכמובן לסבתא שלה, שאשמה ב-80% מהדמעות שהזלתי בספר הזה.
הזווית ה(אנטי) גזענית מטופלת ברגישות ולרוב לא נדחפת בכפית (למעט בסוף הספר אבל סלחתי), ולפעמים היא ממש נותנת כאפה לפרצוף, וגורמת לך להגיד "וואו, זה מה שהם צריכים להתמודד איתו?"
הדילמות החברתיות שקווין מתייצבת בפניהן אמיתיות, כואבות, והיא עושה בערך מיליון טעויות עד שהיא מצליחה להתייצב, אבל הדמות שלה כל כך אותנטית ואמיתית - אני באמת לא חושבת שהייתי מתנהגת אחרת ממנה בגיל הזה - ואי אפשר להוריד ממנה את העיניים (לראיה העיניים האדומות שלי באותם יומיים של קריאה).
ממליצה :)”
