כריסטופר פאוליני גדל בעמק גן העדן, מונטנה. בני משפחתו הם: הוריו, קנת' פאוליני וטליטה הודג'קינסון, ואחותו אנג'לה פאוליני.‏‏ פאוליני סיים את לימודיו התיכוניים בגיל 15 דרך קורס מוסמך בהתכתבות של בית הספר האמריקאי בהתכתבות בלנסינג, אילינוי. לאחר סיום לימודיו הוא התחיל את עבודתו על הנובלהֶ ‏אֶראגון, הראשונה בסדרת הספרים המתרחשת בארץ הדמיונית אלאגַייזיה.ב-2002, אראגון פורסם ע"י "החברה הבין-לאומית של פאוליני", החברה של הוריו של פאוליני. במטרה לקדם את ספרו, פאוליני ביקר במעל 135 בתי ספר וספריות, דיבר על כתיבה וקריאה בזמן שהוא לבוש ב-"תחפושת אדומה מימי הביניים: חולצה אדומה, מכנסיים שחורות גליות, מגפיים שרוכים וכובע שחור מהודר אך קליל". פאוליני יצר את העטיפה של הגרסא הראשונית של אראגון, שהציגה את עינה של סאפירה (דרקונית בסיפור). בנוסף, הוא צייר את המפות בעטיפות הפנימיות של ספריו. בקיץ 2002, הבן החורג של קרל היאסן מצא את אראגון בחנות ספרים והתאהב בו. היאסן הביא את הספר לתשומת לבו של המפרסם שלו, אלפרד א. נופֵּ‏ף. נופּ‏ף לאחר מכן הציע להוציא לאור את אראגון ואת שאר סדרת ספרי "הירושה". הגרסא השנייה של אראגון יצאה לאור תחת קנופּ‏ף באוגוסט 2003. רק בן 19, פאוליני הפך למחבר של הספר הנמכר ביותר ע"פ ניו-יורק טיימס. אראגון הפך לסרט בעל אותו שם. המאמר של פאוליני "זה הכל התחיל עם ספרים" ("It All Began with Books") נכלל במקראה "Guys Write for Guys Read" באוגוסט 2005. "הבן הבכור", ההמשך לארגון, שוחרר ב-23 באוגוסט 2005. הספר השלישי בסדרת, בריסינגר, שוחרר ב-20 בספטמבר 2008. למרות שסדרת הספרים "הירושה" תוכננה להיות טרילוגיה, מספר הפרטים בספר בריסינגר, היה גדול מידי כדי להיכלל בספר אחד והספר נאלץ להתפצל לשני ספרים, כלומר עוד ספר רביעי שעתיד לצאת ושמו עדיין לא פורסם.

כריסטופר פאוליני גדל בעמק גן העדן, מונטנה. בני משפחתו הם: הוריו, קנת' פאוליני וטליטה הודג'קינסון, ואחותו אנג'לה פאוליני.‏‏ פאוליני סיים את לימודיו התיכוניים בגיל 15 דרך קורס מוסמך בהתכתבות של בית הספר האמריקאי בהתכתבות בלנסינג, אילינוי. לאחר סיום לימודיו הוא התחיל את עבודתו על הנובלהֶ ‏אֶראגון, הראשונה בסדרת הספרים המתרחשת בארץ הדמיונית אלאגַייזיה.ב-2002, אראגון פורסם ע"י "החברה הבין-לאומית של פאוליני", החברה של הוריו של פאוליני. במטרה לקדם את ספרו, פאוליני ביקר במעל 135 בתי ספר וספריות, דיבר על כתיבה וקריאה בזמן שהוא לבוש ב-"תחפושת אדומה מימי הביניים: חולצה אדומה, מכנסיים שחורות גליות, מגפיים שרוכים וכובע שחור מהודר אך קליל". פאוליני יצר את העטיפה של הגרסא הראשונית של אראגון, שהציגה את עינה של סאפירה (דרקונית בסיפור). בנוסף, הוא צייר את המפות בעטיפות הפנימיות של ספריו. בקיץ 2002, הבן החורג של קרל היאסן מצא את אראגון בחנות ספרים והתאהב בו. היאסן הביא את הספר לתשומת לבו של המפרסם שלו, אלפרד א. נופֵּ‏ף. נופּ‏ף לאחר מכן הציע להוציא לאור את אראגון ואת שאר סדרת ספרי "הירושה". הגרסא השנייה של אראגון יצאה לאור תחת קנופּ‏ף באוגוסט 2003. רק בן 19, פאוליני הפך למחבר של הספר הנמכר ביותר ע"פ ניו-יורק טיימס. אראגון הפך לסרט בעל אותו שם. המאמר של פאוליני "זה הכל התחיל עם ספרים" ("It All Began with Books") נכלל במקראה "Guys Write for Guys Read" באוגוסט 2005. "הבן הבכור", ההמשך לארגון, שוחרר ב-23 באוגוסט 2005. הספר השלישי בסדרת, בריסינגר, שוחרר ב-20 בספטמבר 2008. למרות שסדרת הספרים "הירושה" תוכננה להיות טרילוגיה, מספר הפרטים בספר בריסינגר, היה גדול מידי כדי להיכלל בספר אחד והספר נאלץ להתפצל לשני ספרים, כלומר עוד ספר רביעי שעתיד לצאת ושמו עדיין לא פורסם.