רש"י ראה לפניו שלוש שליחויות קדושות, ולהן הקדיש את מפעלו הספרותי המגוון: פרשנות המקרא והתלמוד; חיזוק הקהילה היהודית; פולמוס עם הנצרות. בעוד ששתי השליחויות הראשונות זכו לעיסוק נרחב בספרות המחקר, השליחות השלישית נדונה באופן חלקי בלבד. "רש"י והפולמוס היהודי־הנוצרי" בא למלא חלל זה. החיבור נכתב בפרספקטיבה היסטורית רחבה הכוללת את פועלו של רש"י בתחומים רבים ומגוונים, הקשורים במישרין או בעקיפין בפולמוס היהודי־הנוצרי שצבר תנופה גדולה בימיו. הכנסייה הנוצרית במאה השלוש־עשרה ראתה ברש"י את אויבה העיקרי בטענה שהוא פגע בקדושי הנצרות ובמאמציה להעביר יהודים על דתם. רש"י מתגלה בחיבור זה כמי שנטל על עצמו אחריות כבדה לגורלם של גולי ישראל בימיו ובמיוחד באירופה, וכאדם תקיף ונמרץ בניגוד לתדמיתו המקובלת. רבים מדברי הפולמוס של רש"י נמחקו בידי הצנזורה הנוצרית, מחיקות המשתקפות בדפוסי הפירוש. מנגד, דברי הפולמוס של רש"י נשתמרו בכתבי־יד, שבהם נעשה שימוש נרחב בספר.
אברהם גרוסמן, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, זכה בפרסים יוקרתיים ובהם פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשנ"ז ופרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת תשס"ג. הוא חיבר עד היום תשעה ספרים, ובהם "חכמי אשכנז הראשונים", "חכמי צרפת הראשונים", "חסידות ומורדות", "תמורות בחברה היהודית בימי־הביניים".