במקום הקדמה


ספר זה על חומש הפקודים (במדבר) הוא הספר השלישי בסדרת 'כי קרוב אליך' (על תורת כוהנים - ויקרא - עדיין לא זכינו לכתוב). חומש הפקודים הוא חומש מגוון מאוד המשלב בתוכו מצוות לשעתן, בעיקר בענייני פירוק המשכן והרכבתו, חנוכתו, טיהור הלוויים ופדיית הבכורות מחד גיסא, ומצוות כיבוש הארץ ולחוקת הנחלות מאידך גיסא. הוא משלב בתוכו גם מצוות רבות לדורות עולם וגם את מעשי עזיבת הר סיני בדרך לארץ החמדה המובטחת לעם, הנדודים הרבים במדבר וכיבוש עבר הירדן המזרחי בידי משה וצבאותיו. אך בעיקר הוא כולל בתוכו את המשברים הרבים שעם ישראל עבר מיום שעזבו את הר סיני ועד שבאו אל ערבות מואב ערב הכניסה לארץ. הספר כולל בתוכו לכאורה את כל ארבעים שנות המדבר פרט לשנה הראשונה עד להקמת המשכן, אך למעשה הוא כולל תיאור של השנה השנייה ליציאתם ממצרים (ואולי מעט מן השנה השלישית, ודבר זה יתברר לנו בע"ה בפרק כ') ושנת הארבעים. בתווך נותר חלל גדול של סילוק השכינה מן המחנה הנזוף ורמזים בודדים על התלאות שעברו עליו.


עיקר תפקידנו בספר יהיה מלבד נגיעה קלה במצוות ה' הרבות שבספר, להיות עם עם ישראל הנודד בשבילי המדבר בין נחש לעקרב, בין שבטים שוסי מדבר (שבטי המדבר ששוד השיירות הוא פרנסתם) אכזרים לצימאון למים, בין חטאים כבדים הנובעים ממצוקות המדבר ומן הפחד מהבלתי־נודע בארץ הנעלמת לבין קבלת דין שיש בה לא מעט אצילות על חטאיהם שהביאום לגלות המדבר הקשה, לחוש את כאבם ולדעת לבקש עליהם גם מעט זכות בחטאיהם. אנו נהיה עם העם גם ברגעיו הגדולים כעם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב ובישועות שזימן להם ה' בדרכם לארץ חמדה המובטחת, וגם שם תהיה מגמת עיקר פירושנו יותר הזדהות נפשית מאשר הבנה אינטלקטואלית. זאת לעניות הבנתנו הייתה גם מגמת חז"ל במדרשיהם, ובדרכם נשתדל ללכת גם אם נחטא לעתים בעצמאות פרשנית כלשהי.


כאמור, חומש הפקודים הוא ספר גדוש ומורכב, ואף פירושנו האריך מעט לעומת פירושנו בספרים הקודמים. הרחבנו לא מעט במצוקותיו הגדולות של העם במרגלים, בעדת קרח ובחטא בעל פעור ונגרריו בשל הכאב הגדול הטמון בהן, והרחבנו גם בפרשיות המצוות וההלכות העולות מהן. בעניין זה השתדלנו ככל כוחנו המעט שלא להיכנס לניתוחי עומק הלכתיים שמקומם בתוך בית המדרש, שהרי ספרנו נועד לגובה עיניו של כל קורא. השתדלנו לנגוע בעיקר בפרטי ההלכה הנראים לנו נובעים ממהותה של המצווה ומן הקשר שלה אל פשוטו של מקרא. עדיין קיימת אפשרות סבירה ששותפנו החביב לספר, הקורא היקר, ימצא שחלק מן הנושאים ההלכתיים כבד ועמוס מדי עבורו, והוא מוזמן לדלג על חלק מפרקים אלו ולעבור לפרקים קלים יותר. הצורך שחשנו לקרב את דעתם של חז"ל בעלי ההלכה לפשוטו של מקרא ולהביט דרך ההלכה אל מהותה של המצווה בא לעתים על חשבון רהיטות קריאתו של הקורא הממוצע, ואנו מתנצלים על כך.


פעמים רבות טבענו בספר, ובעיקר בהערות, את טביעת אצבעותיו המבורכות של אלופי ומיודעי הרב אהרון פרידמן, ראש ישיבת יבנה (להלן: הרא"פ), ופעמים נוספות הבאנו דברים שנשאו חן בעינינו ששמענו מתלמידי חכמים אחרים, ובעיקר ממו"ר הרב יואל בן נון. יבואו על הברכה נוסף להם גם ידידי היקר רבי משה גרוס, עורך הלשון, שערך את הספר בטוב טעם ודעת ובהערות מחכימות נוספות ורבות, ידידיי היקרים מישיבת הר עציון ר' הלל מן שהטה את שכמו לסבול את עול הוצאת הספר ור' נועם שליט שסייע רבות במלאכה, בטרחה רבה ומאור פנים. עמם אזכיר לטובה את כל הישיבה הקדושה, ישיבת הר עציון, שהייתה לי כמעט כל ימי חיי לבית, את מוריי ורבותיי נוחם עדן מוה"ר יהודה עמיטל ומוה"ר אהרן ליכטנשטיין ז"ל, ועמם את מנהל הישיבה הכמעט נצחי, משה מושקוביץ, שהלך לעולמו ימים ספורים לפני הוצאת ספר זה.


נזכיר לטובה ובהוקרת תודה עמוקה את מערכת "ידיעות ספרים", את דובי איכנולד העומד בראשה, את עמיחי ברהולץ עורך תחום יהדות, את שלומית פרטוק והצוות בטפר שעמלו רבות על הוצאת הספר נקי ומנופה ככל האפשר מטעויות.


אחרונה חביבה, אזכיר את אשתי היקרה רותי, שטעמה הטוב, עצותיה ומסירותה ליוו אותי בכל דף שכתבתי, ואחרונים אחרונים חביבים - אתם הקוראים, השותפים האמיתיים שלי למסע המפרך בשבילי המדבר בארץ צייה ועייף בלי מים, בעקבות אבותינו הקדמונים ומנהיגיהם מנהיגינו הדגולים, משה ואהרן.


ויהי נועם ה' א־לוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.


באהבה גדולה, יעקב