ביקורות ספרים על הספר כשהשלג יורד

ספר כייפי ומתוק. שלושה סיפורי אהבה ששזורים אחד בשני . באמת סיפורי כיפיים, כאלו FEEL GOOD שנשארים בסוף עם תחושה מתוקה בלב. המעניין בספר הוא שכל סיפור אהבה נכתב על ידי סופר אחר. הכתיבה השונה, הניואנסים הקטנים, ההתבטאות האחרת גורמים לכך ששלושת הסיפורים האלו מעניינים למרות שהם עוסקים בקורותיהם של בני נוער בעיירה שכוחת אל בארה"ב. מעולם סופת שלגים לא נראתה כל כך קולית.... המשך לקרוא

מיירון

אני מאוד אוהבת ספרים המשתייכים לסוגת ה- Young Adult, וזה אחד המתוקים שבהם. זהו ערב חג המולד, העיירה גרייסטאון. סופת שלגים עזה במיוחד פוקדת את העיירה וזו הופכת למשותקת. אין יוצא ואין בא. הסופה לא מאפשרת שום תזוזה. הסופה המתחוללת בחוץ תגרום לסערה רגשית גם בלבבותיהם של שלושה בני נוער אשר אינם מכירים זה את זה, אך חייהם ישיקו אלה לאלה. אהבתי את מבנה הספר. הוא בנוי משלושה סיפורים נפרדים, אבל הדמויות מגיחות בכל הסיפורים. יש מה שקושר אותם, וזה נעשה בעדינות ולא מרגיש מאולץ. אבל מה שבאמת מייחד את הספר הזה זו העובדה שכתבו אותו שלושה סופרים: ג'ון גרין, מורין ג'ונסו... המשך לקרוא

dina

אני מתה על רומנטיקה. מאוהבת בז'אנר הזה. והתמונה בכריכה חמודה, ואם קוראים את התקציר ברפרוף אפשר לחשוב שהספר מ מ ש טוב. אז קניתי. לא... לא החלטה כזו טובה. זה ספר חמוד, שלא תבינו אותי לא נכון. אבל בתור קריאה חד פעמית, לא כספר שתרצה שיעמוד לך על המדף ויאסוף אבק. אז הסיפור הזה רומנטי בטירוף, לא? הרי שלושת הסיפורים נגמרים בטוב. זה אפילו לא ספויילר, זה פשוט ברור. לא אהבתי את הספר כי הוא נראה לי מאולץ, כשגמרתי את החלק הראשון ועברתי לשני הייתי בכזה: "אבל היינו עכשיו בסיפור אחר לגמרי..." כאילו, קלטתי שהכל קשור להכל. אבל לא אהבתי בכלל את הדרך שבה הספר נכתב. אני חושבת שכ... המשך לקרוא

ליז

במילה אחת: כיף. בשתי מילים: כיף ולא יותר (כן אני מודעת לכך שזה שלוש מילים אבל המילה כיף משתייכת לפעם הראשונה שהזכרתי אותה כך שנותרו שתיים שאליהן התייחסתי בפעם השנייה אז אל תהיו קטנוניים ואל תפספסו את הפואנטה שלי שנראית רחוקה מתמיד) בקיצור ספר קיטשי שמנסה מאוד להתחמק מקיטשיותו אבל די נכשל בזה.. אבל זה לאו דווקא רע זה פשוט, מצב קיים. הופתעתי לטובה משיתוף הפעולה של שלושת הסופרים ו -אולי זה **ספויילר**- מהדרך שבה הם שילבו את שלושת סיפורי האהבה לקראת הסוף. אני אישית הכי אהבתי את הסיפור שג'ון גרין כתב אבל אני לא בהכרח אובייקטיבית כי אני צעד אחד מלטוס אליו ולקפ... המשך לקרוא

אלינור

זו ממש לא הפעם הראשונה שאני קורא ספר וממש לא נהנה ממנו. בדרך כלל מדובר באדם מסוים שפשוט עשה טעות והוציא ספר. אבל כאן יש שלושה אנשים שעשו טעות והוציאו ספר. איך יכול להיות שכל השלושה הצליחו לפשל ככה? אממ, כן. גם אני שאלתי את עצמי. בעצם יש כאן ספר אחד, שמכיל בתוכו שלושה סיפורים קצרים, שכל אחד מהם נכתב ע"י אדם אחר, ואין ביניהם שום קשר בעליל (כמו כל ספר מעשיות רגיל ונורמלי). אה, כן, יש אולי כמה קווי דמיון מעטים – שלושת הסיפורים מתרחשים באותה עיירה, באותו שבוע, וחלק מהדמויות מכירות חלק מהדמויות האחרות. לא, לא מכירות, אלא פשוט מכירות את השם ואולי גם שמעו ע... המשך לקרוא

הקורא לשדים

אזהרה - הביקורת נכתבה לפני 3 שנים, אני לא אחראית למה שיהיה רשום פה ואני קצת מפחדת לעבור על זה, אבל מקווה שזה יראה עד כמה נהניתי מהספר. מקווה שזה לא יהיה יותר מידי נוראי. הספר ממש נהדר, פשוט אין לי מילים ליצירה שהם כתבו. בדרך כלל אני שונאת ספרים שכמה כתבו אותם(לדוגמה סדרת 'מסומנת, ששתי נשים כתבו אותו),אבל הם חילקו ביניהם הכל, ואיך שהם איחדו את כולם בסוף, ואיך שהם שילבו ציניות וסרקסטיות, עם ייאוש ועצב, פשוט ואו! אני חושבת שהכי אהוב עלי הוא 'ג'וביילי אקספרס', אני חושבת שהוא היה ממש חמוד, וממש אהבתי את הגישה של הדמויות, ואת דבי, הו אלוהים, הלוואי עלי להכיר אישה... המשך לקרוא

Drunk Reader