ביקורות ספרים על הספר לוויה בצהרים (סימן קריאה, 1974)

לוויה בצהריים. שם הספר מרמז על צער אינטימי, על סיפור קטן ומופנם, וזה אכן בהחלט מה שמוגש לקורא. אך בכל זאת, אי אפשר להניח אותו מרגע שמתחילים, כי אפשר בקלות להרגיש שקורה בו כל כך הרבה למרות המועט שנראה על פניו. במהלך הקריאה נתקלנו פעם ופעמיים בסיפור על לוויה. האחד בתחילת הסיפור, ואז הקורא יכול לחשוב לעצמו, אה, הנה הלוויה בצהריים. אבל לא, בכל זאת זה לא מרגיש כמו המשהו בעל המשקל שיתן את שמו של הספר. ואז, בהמשך אנו נתקלים בעוד סיפור על לוויה ואז שוב נאמר לעצמנו, אה, הנה, על הלוויה הזאת אולי. אבל שוב, לא, גם כאן זה לא מרגיש כמו משהו מרכזי בסיפור. בסוף, לוויה... המשך לקרוא

רחל.מ.

ספר שהוא שיעור באמנות הכתיבה - איטי, חרישי, אינטימי. מעט מילים שאומרות הרבה. מאידך, עבורי זו הייתה יותר חווית קריאה מאשר הנאה ממנה. אשה צעירה, יפה, נשואה לא באושר, במושבה ישראלית אופיינית (פרדס חנה? בנימינה?). בעלה משתדל אבל רחוק מלספק את צרכיה הנפשיים. עולמו דל (או כך נדמה לה) בשבילה. בשעמומה כי רב היא מתעניינת בבן של השכנים, שמצדו מתעניין בה בסקרנות ילדותית, ואת תשומת לבה תופסת פלוגת חיילים שמתאמנת באזור. הסיפור הדל יחסית מועצם באמצעות סגנון הכתיבה, וזה סוד קסמו של הספר ועיקר האפקט שלו על הקורא, אך נשאר מדולדל למדי, לטעמי. אם היה מעניין יותר היה מעולה ... המשך לקרוא

עמיחי