ביקורות ספרים על הספר לחצות אוקיינוס

קצת בדומה ל"יסתובב לו העולם הגדול", מק'קאן אוסף כמה ארועים היסטוריים אמתיים (ביקור העבד הנמלט באירלנד, הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה, המו"מ לקראת הסכם יום שישי הטוב), וטווה סביבם רומן שנע כולו על הציר שבין אירלנד ואמריקה ובין שיעבוד לחירות, דרך פיסות זמן שמתפרשות על פני כמאה וחמישים שנה. אם נדמה לנו שהאירועים הללו (שבכולם מככבים גברים) הם הם העיקר, הרי שבהדרגה עובר הפוקוס לשושלת הנשית שבשוליים. ושוב בדומה לרומן המוקדם יותר, גם כאן מרכז הכובד הרגשי נעוץ בחוויית השכול האמהית, ומק'קאן שב ומתגלה כסופר שופע חמלה. בשני המקרים מדובר באבדן של בן יחיד, ולכן המשמ... המשך לקרוא

עמית לנדאו

שלושה סיפורים של חציית האוקיינוס האטלנטי בין אירלנד והחוף המזרחי של ארה"ב. טייסים חלוציים, עבד נמלט ופוליטיקאי משכין שלום - סיפורים אמיתיים על גברים שעושים זאת כל אחד בתקופתו, ונכנסים אל דפי ההיסטוריה. מי שנעדרות מדפי ההיסטוריה הן הנשים, וכאן טווה מק'קאן סיפור דימיוני שמחבר את הגיבורים הגברים בעזרת גיבורות לא פחות - שושלת של נשים ראויות להערצה. הכתיבה של מק'קאן מעניינת, סוחפת ואמינה.... המשך לקרוא

כרמיתה

נתחיל מהשורה התחתונה: זה ספר טוב. כנראה שאם הייתי קורא אותו לפני שקראתי את "יסתובב לו העולם הגדול" (הספר השני שתורגם לעברית של קולום מק'קאן) הייתי אומר שזה אפילו ספר מצוין, אבל בסדר שבו הדברים קרו, "לחצות אוקיינוס" הרגיש לי קצת כמו גרסה ראשונית וגסה יותר של אותה טכניקת כתיבה, והתוצאה היא שנותרתי מעט מאוכזב. הרעיון בשני הספרים דומה – אירועים ודמויות היסטוריות שונות משפיעים על אנשים מפורסמים פחות, בקווי עלילה שונים שמצטלבים זה עם זה במקומות מעניינים ומפתיעים. "יסתובב לו העולם הגדול" הוא באמת ספר מופלא, והעלילות שם מתחברות באופן הרמוני וצורם שיוצר תחוש... המשך לקרוא

soungalo

ספר טוב בהחלט. למה לא נתתי לו מעולה? כי השוויתי עם ספרו הקודם "יסתובב לו העולם הגדול" המעולה. היכולת של הסופר לקחת סיפורים שונים בתכלית ולארוג סביבם עלילות שונות המחברות בין הסיפורים השונים מאפיינת את כתיבתו. מי שבתחילת הספר הייתה דמות משנית לחלוטין - לילי דאגן המשרתת הקטנה, הופכת בהמשך להיות דמות מרכזית ואם לשושלת נשים - בת - אמילי, נכדה - לוטי, נינה - האנה . לכל אחת מהן יש סיפור משלה בתקופה שונה שקושרת אותן כל אחת בנפרד לדמויות אשר נדמה לך בהתחלה שהן הדמויות העיקריות - צמד הטייסים אלקוק ובראון שחצו את האוקיינוס במטוס הרעוע שלהם, פרדריק דגלס - העבד השחו... המשך לקרוא

רוני

זה לא שקולום מק'קאן סתם כותב יפה. מה שהוא עושה זה מעבר לקצב ולהרמוניה ולמבנה ולעוד כל מיני כאלה שגם בהם הוא מיטיב להשתמש. מה שמפעים אותי אצלו הם הדימויים. דימויים זה משהו שנחקק אצלי. רוני, חברה שלי, כתבה באחת הנובלות שלה, ב"כפריה", על הוילות האלה שיש בישובי השרון. היא השתמשה בדימוי של אריה שרובץ בנחלה שלו ומאז שקראתי את זה בכל פעם שאני נוסעת במושבים בשרון, בצרה, משמרת, כפר הס, לא משנה, אני רואה אריות. אצל מק'קאן יש שפע של דימויים, אבל אלה שבגללם אני כותבת על זה הם הקטנטנים והאגביים, אנדרסטייטמנטס של דימויים, סתם כמה מילים מחוברות, בלי כמו ובלי כאילו, רק שא... המשך לקרוא

סוריקטה