ביקורות ספרים על הספר The ocean at the end of the lane

קראתי בעיקבות סקירה של מי שהייתה ה babysitter של גיימן (מוריה בצלאל), מיד נכנס לרשימות שלי, ומהר מאוד הצלחתי לשים עליו יד. ספר מהנה מאוד. אין ספק שהמספר הוא ניל הילד, (חנון אוהב ספרים, בלי חברים... יומלדת 7 שלו היתה במתכונת "הקיץ של אביה" ואז הוא נקלע להרפתקאה. מה שהבנתי במהלך קריאת ספר זה שזה לא כל כך משנה על מה הוא כותב, העניין הוא איך הוא כותב. הכתיבה שלו מיצרת חיבור עמוק לדמויות, הסיפור דרך עיניים של ילד בן 7 משכנע מאוד, החברות שנוצרת בינו לבין הילדה הגדולה (11) מהחווה שבקצה המשעול היא חברות משכנעת, והעלילה מתגלגלת למחוזותיה הסוראליסטים ללא חריקות מיותרות. מ... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

גבר בגיל העמידה חוזר לעיר הולדתו להלוויה. כשהיה בן שבע, נתקל בילדה משונה כשמה, לטי המפסטוק, בחווה שבקצה המשעול. לא חשב על לטי כבר עשרות שנים, ובכל זאת, כשהוא יושב ליד הבריכה (שלטענתה היא אוקיינוס. משונה, אמרנו) מאחורי בית החווה הישן והרעוע, העבר המטושטש חוזר ומציף אותו. ארבעים שנה קודם לכן, אדם התאבד במכונית גנובה בחווה זו. אבל אלה לא החדשות הרעות. מותו שחרר את החושך - דבר מפחיד ובלתי מובן לחלוטין. ולטי - קסומה, מנחמת, חכמה מעבר לשנותיה - הבטיחה להגן עליו, לא משנה מה. כמו ברוב ספרי גיימן, איש אינו משתנה. הילד התעמת עם המציאות הנוראה, הפך מבוגר והשלים עם הא... המשך לקרוא

מוריה בצלאל