ביקורות ספרים על הספר עשרת הימים הנוראים

בדיוק סיימתי לקרוא את הספר "עשרת הימים הנוראים". זה הספר הראשון שאני קורא של הסופר מגד, אחרי הרבה מאוד זמן שלא קראתי ספרות ישראלית מקורית. משום מה אמרתי לעצמי שלא בא לי לקרוא ישראלי ותמיד קראתי מתורגם או אנגלית. בכל אופן, הספר מרתק הוא קצר מאוד 164 עמ' למי שזה משנה אבל גדוש ברגש ובחוויה רוחנית וגשמית כאחד. תחילה ניתן לשייך את הספר לז'אנר שמרתק אותי באופן אישי "היסטורי בדיוני" משהו בסגנון, שמשלב מציאות ועובדות היסטוריות לצד מקרים אמיתיים ומציאות עכשווית או לפחות מוכרת לרוב. הספר כתוב כאילו נאמר באמרה אחת, הוא כתוב ממש כמו היה סידור תפילה של ראש השנה ויו... המשך לקרוא

שלומי21

עשרת ימי תשובה, הנקראים לפעמים "הימים הנוראים" הם אותם הימים בין ראש השנה - א' בתשרי, ובין יום הכיפורים. באופן מסורתי הימים הללו נחשבים כימים של חשבון נפש אישי, ובעשורים האחרונים במדינת ישראל גם ימים של חשבון נפש לאומי. "עשרת הימים הנוראים" הם סיפורו של מסע כזה, שמתחיל בראש השנה ומסתיים ביום הכיפורים בשנה הרת גורל. הם לא סתם "עשרת הימים", ולא סתם "הימים הנוראים", אלא בהדגשה - עשרת *ה*ימים *ה*נוראים. אהרון מגד לוקח את יודא גיבורו, ובעקבותיו את הקורא למסע הזוי-עד-סהרורי, חוצה דתות ותרבויות. המסע מוזר, וקצת אסוציאטיבי וחולמני, אבל כתוב היטב, ויתאים למי שאוה... המשך לקרוא

נצחיה

ספר ראשון של סופר ישראלי חתן פרס ישראל לספרות, שקראתי. והוא דווקה סיפרו האחרון. סופר מהגווארדיה הישנה של סופרינו - הכיר אישית את ביאליק חבר טוב של קניוק. ארומה נהדרת התפשטה לנחירי דימיוני כאשר תאורי האווירה בישראל של שנות ה70 מובאים ביד רמה של אומן בקנה מידה שכזה. השפה היא שפתנו של אז ולא של היום , התמונות הצללים וההתרחשויות מובילות אותך מבלי להרפות אל תוך העלילה המרתקת ולמרות המרחק בזמן ובאווירה אינך יכול להתנתק . מומלץ ביותר - הנאה רבה.... המשך לקרוא

אריה

טוב, דבר ראשון חשוב להגיד שהספר ממש ממש לא "כבד" כמו שאולי יכול להשתמע מהשם שלו. הוא אפילו די קליל – הוא גם קצר יחסית, גם הפרקים קצרים, הכתיבה קולחת והסך הכל זורם וחביב. יודא הרכבי, היסטוריון ומומחה למזרח התיכון, יוצא למסע בירושלים. הוא יוצא לחיפוש אחר אותיות עבריות כנעניות ש"נעלמו" מניירותיו. הוא הלך לישון וכשהתעורר בבוקר – הדפים היו ריקים. האותיות פשוט פרחו ונעלמו. אמנם נשמע קצת הזוי, גם ליודא עצמו, אבל זה לא מפריע לו לעלות לירושלים בתקופת הימים הנוראים – החודש הוא חודש אלול, ראש השנה, יום כיפור ובמקביל גם הרמאדן של שנת 1973. זהו סיפור חוצה תרבויות. ... המשך לקרוא

קואלית