ביקורות ספרים על הספר אין לקולונל מי שיכתוב אליו

הסופר מצליח טוב להעביר את האווירה של העיירה אותה הוא מתאר. הבעיה היא שזה מקום שאף אחד לא רוצה להיות בו... חם שם כ"כ והכל מתנהל בעצלתיים. חוץ מהסיפור האחרון בו ניכרת שאיפה ליותר מזה אבל גם הוא נשאר בלתי מובן (לפחות לי). אם כי היא מאירה את כל הספר באור קצת יותר חיובי.... המשך לקרוא

סלארטיבארטפאסט

את קובץ הסיפורים הזה כתב מארקס לפני הסאגה הגדולה שלו על העיירה מקונדו "מאה שנים של בדידות". בספר הזה הוא כבר חוצב כמה מהדמויות שמככבות במקונדו. הוא לא נותן שם לקולונל אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא אחד מבני בואנדיה האגדיים, שהתרושש לחלוטין בעקבות הבטחות על פנסיה שלא מומשו מעולם, והוא תולה את תקוותיו בתרנגול הקרבות שלו - זה כנראה יהיה הקרב האחרון. ספר לא גדול אבל מתוק על עולם בראשיתי ותמים שמזמן כבר איננו. ב "מאה שנים..." נראה איך הכסף האמריקני ניצח בגדול.... המשך לקרוא

אלזה

התמזל מזלו של גבריאל גרסיה מרקס, שתרגום ספריו לעברית, יודע לשמר את הלכי הרוח שברקע כתיבתו. הספר הזה, היה אמור להיות המשך ל"מאה שנים של בדידיות", אך האנרגיה המאגית של "מאה שנים", אינה מצליחה למתוח את מפרשי העלילה. הספר נותר מינורי. אין בו המתח, ההשתאות והפנטזיה. נעים לפגוש, שוב, דמויות מוכרות, אבל די מאכזב לגלות, שאין להן הרבה מה לספר לנו עוד. בכל אופן, כדאי מאד לקרוא. ... המשך לקרוא

אדם

המשך של דמויות ממאה שנים של בדידות, לא חובה... המשך לקרוא

ש. בן-אריה