ביקורות ספרים על הספר ערבסקות - ספריה לעם #323





ביקורות ספרים על הספר ערבסקות - ספריה לעם #323


מיין לפי: הצג כ:

שלום רב מזמן לא כתבתי כאן יש לי המון ספרים וסרטים שרוצה לכתוב עליהם ניראה איך יזרום לי יודעת שאתם לא אוהבים שאני יורה צרור אתחיל בספר הזה כי זה קל הוא משמעותי ביותר בחיים שלנו , היום יותר מתמיד, אמנם ניכתב מזמן, ואשמח לדעת מה עם הסופר הזה עכשיו כמובן ניראה לי שכבר קראתי אותו בעבר, ובכל זאת קראתי הכול הפעם ובשקיקיה והנאה מרובה, החיים בארץ הזאתי בנופים הגליליים ובכלל מנקודת מבטו של סופר ערבי נוצרי, גרתי בפקיעין שבוע ויש לי חברה בכליל וגרתי עוד 5 שבועות ב פלך שזה גם באזור הגלילי הזה שופע ישובים ערביים וב מנות 6 שבועות שגם מסביבי ישנם ישובים מעורבים של... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 62
תל אביב יפו
אוטוביוגרפיה סיפורית של המחבר ומשפחתו, לוקחת אותנו אחורה ומתחילה מסוף המאה ה-19. כתיבה עשירה ודורשת ריכוז רב אם כי לעיתים מאולצת. העלילה פתלתלה מאוד ומספר הדמויות רב ביותר, קשה לעקוב אחר הדמויות ותיאורן שטחי ולא מעמיק. הסיפור מתרחש בלבנון, גליל עליון וירושלים. לעיתים מצאתי את עצמי חוזר על אותו עמוד מספר פעמים כדי להבין איפה אני נמצא, אצלי זה סימן לא טוב. ערבסקות הוא שמו של הספר וכך גם העלילה מסתלסלת ומתפתלת מעבר לעתיד וחוזר חלילה. קריאה מאתגרת ואינני בטוח ששווה את ההשקעה. ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 56
פתח תקווה
הספר ערבסקות הוא ספר אינטלגנטי וכתוב כמו כישוף. הסיפור כתוב כמו ערבסקה, באופן מפותל, ציורי, שעושה מעגל שלם לפני שהוא חוזר בחזרה לנקודה ממנה יצא. הספר מספר על משפחה פלשתינית מכפר ערבי בגליל, ומתאר במקביל את סיפורו של בן המשפחה, ילד שבגר שזיכרונותיו מורכבים מהסיפורים האישיים של משפחתו, ומיזכרונות קולקטיביים של העם הערבי מתחילת המאה העשרים. כמו בספרים של ס.יזהר, עמוס עוז, מאיר שלו, גם כאן אין קול אחד דומיננטי, אלה קולותיהם של רבים מהאנשים המרכיבים את האוכלוסיה המזרח תיכונית המורכבת. ערבים ויהודים, ישראלים ופלסטינאים, כלואים בתוך עולמו כל אחד, ומונ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 40
חיפה
" הסיפור חמישה פרקים ראשונים - אמרתם לי ילד כשהוא מובא לארץ זרה הוא לומד את השפה בתוך שבועות אחדים ושוכח את שפתו שלו ואני ילד אני בארץ שלכם..." במשפט זה של ג ב שו בחר להתחיל הסופר את סיפורו שלא ברור האם הוא אוטוביוגרפיה של חייו או לא , למרות שזה לא כול כך משנה מכיוון שהספר הוא אומנם לא פשוט אך כתוב בעברית רהוטה מרתק ואף מסקרן. הספר מתפרש על תקופה ארוכה ונכתב בקפיצות כאשר לבסוף כל פרק נשזר בקו העלילה על משפחתו וכפרו של המספר . למרות שהנושא טעון ( גירוש הערבים מהכפרים 48 ) יחסי מוסלמים נוצרים יהודים ערבים אין בספר הרגשה של ביקורת המספר מאוד נעים דמות רהוטה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 51
כרמיאל


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ