ביקורות ספרים על הספר ארוחת בוקר תמימה

יהודית הנדל היא סופרת מהוללת. כלת פרס ישראל לספרות לשנת 2003. היא נפטרה בשנת 2014 בגיל 93 והשאירה אחריה 10 ספרים שמתוכם 4 מצויים בידי-והם מעולים. כתיבתה הצנועה והמדויקת מצדיקה בהחלט את ההגדרה שניתנה לה כבר בשנים הראשונות- "הקול האחר". הסיפורים שלה מטיבים לשרטט דמויות כמו צייר או רשם שמטיב לתמצת בקווים בודדים את נשוא יצירותיו, נגיד כמו הצייר האוסטרי האקספרסיוניסטי-אגון שילה- שמזכיר לי אותה, ושגם הוא כמוה הצליח להנכיח בקווים רזים הוויה אנושית שלמה ורבת עוצמה. בעפרון,בפחם, ובדיו הוא ביטא כמוה חריפות פסיכולוגית, סוג של "צעקה גדולה בלי קול" שכבר השתמשתי במונח ה... המשך לקרוא

אירית פריד

הייתי ילדה שמציירת יפה, כולם אמרו. נשארתי ילדה שמציירת יפה ולא הפכתי לציירת כי לא היה לי חשק להתאמן. להתאמן בציור זה לא רק לצייר, אלא ללמוד להתבונן; להסתכל על העולם דרך מסגרת מלבנית ולנסות להעלים את סכי הראיה. השמיים הם לא רק כחולים, גגות הרעפים לא רק אדומים והברושים לא רק ירוקים. למשל עכשיו, בשעות הבוקר האביכות, לאויר יש איכות צהבהבה אפרפרה ואי אפשר ממש לראות את המכוניות המזדחלות על דרך השבעה, אלא רק את השתקפות זוהר השמש בשמשותיהן ובקולטי הדוודים שעל גגות הרעפים. אני יודעת שהן שם, המכוניות, אבל לא באמת רואה אותן. וזה רק הצבע, ישנה גם צורה, ישנה פרס... המשך לקרוא

dushka