ביקורות ספרים על הספר שירת המקהלה - ספריה לעם #668

הימים הקשים האלו, הנפש הטרודה והדואבת כאחד וכן סף הסבלנות שיורד אצלי בהתמדה, הביאו אותי לחשוב שבימים אלו עדיף אולי לקרוא סיפורים קצרים מאשר ספר עלילתי ארוך. הפור נפל על שירת המקהלה של קנז. אין לי ניסיון ארוך עם קנז פרט לספרו "בדרך אל החתולים" אותו קראתי לפני שנים ארוכות. היה לי קשה אז עם הספר העוסק בבעיות של הזדקנות אבל אולי עתה כאשר אני קרוב הרבה יותר לגיל זקנה מאשר אז כשקראתי אותו, שווה לתת לו צ'אנס נוסף. קנז כותב יפה ומתאר בסיפוריו לא מעט מצבים ביזאריים, כמו למשל הסיפור על המלצר אשר בקושי מכיר את המספר ולמרות זאת מבקש ממנו את מפתחות דירתו כדי לבלות... המשך לקרוא

בנצי גורן

לפני כמה ימים קראתי ספר – ישראלי, מהשנים האחרונות – שאכזב אותי נורא. הוא אכזב אותי לא בעלילה ולא בכתיבה, אלא במקום שבו האכזבה מספר היא הכי עמוקה – כשברור לי שאני והכותב חווים ומבינים אחרת את העולם, או כשלצד כל הכישרון – הוא פשוט לא מצליח לגעת לי בקרביים. ברגעים כאלה, מתחזקת התחושה שספרות מצליחה לרגש ולהשפיע ולטלטל באמת כשלסופר אין רק כישרון, אלא כשיש לו נפש לירית – לא פחות מכך – והיא מה שמאפשר את הערך המוסף בכתיבה. אז עשרה קבין של ערך-מוסף-בכתיבה ירדו לעולם, תשעה נטל קנז, וכשקוראים אותו כמעט שוכחים שיש אי-שם עוד איזה קבין, מסתובב, מתגלגל לו, כי הכיש... המשך לקרוא