ביקורות ספרים על הספר כחול חלודה

ציירת ונער בילדותי אהבתי את אולגה שכנתי, ציירת ערירית, עצובה וכבדת איברים. חשבתי שכאישה, היא נבראה מתוך תמונה ברוקית גדולה. פעמים אחדות דגמנתי עבורה, חשוף בפלג גופי העליון, ובדמיוני בקשתי להחליף אתה תפקידים, באופן שאני אהיה הצייר והיא תהייה דוגמנית העירום שלי. בשעה שחשבתי על כך הרגשתי את תשוקתי הולכת וגואה בתוכי וחורכת את נפשי. היה באולגה משהו נוסף, מעבר לנשיותה הגדולה, היו אלה תנועת ידיה הבוטחות והגדולות שהניעו את מכחוליה על גבי בדי הקנבס כמחול, הן בראו עבורו צורות חדשות ופתיעות, ושילובי צבעים שהרטיטו את נפשו וייצרו בו עולם חדש של תחושות ורגשו... המשך לקרוא

רץ

מושלם לימי חורף.... המשך לקרוא

אלכסנדרה.