ביקורות ספרים על הספר משהו קרה (1993)

כשסיימתי לקרוא את "משהו קרה" הבנתי ש... משהו קרה! ראוי לציין שהספר לחלוטין לא מתאים למי שמחפשים ספרים "נקיים" - הלר משתמש בשפה גסה ובוטה, שאומנם חיונית לעלילה (אם אפשר לקרוא למה שקורה בספר 'עלילה'), אבל בהחלט לא מתאימה לעדיני הנפש, רכי הנשמה וכאלה שלא יכולים להסתדר עם אהמ... נוכחות מרובה מדי של האיברים האינטימיים בספר שהם קוראים (כולל השימוש באיברים הללו). אם מתגברים על המשוכה הזו, מי שהדבר מהווה משוכה עבורו, אפשר לצאת למסע אל תוך עולמו הפנימי של בוב סלוקום, גיבור הספר. וזה מסע מפרך... כזה שמתואר ללא כחל ושרק, בלי לייפות את המחשבות, דעות, רגשות ושאר המרכיבים... המשך לקרוא

ענת

ספר מטלטל. הקריאה לא נעימה, היא תופסת אותך ומועכת לך את הקישקעס, כל שריטה מוארת באור של חדר ניתוח, אבל אי אפשר להניח את זה בצד. הספר מבריק, חזק, עוצמתי. מומלץ? מאוד.... המשך לקרוא

פנלופי

כבר מההתחלה יש משהו מאוד מדכא בספר. המספר חולק עם הקוראים גם את מחשבותיו הכמוסות ביותר, עד לרמה של כתיבת יומן ובו מספרים דברים שלא מספרים לאף אדם אחר, גם לא לאשתך, אחיך, ההורים או המאהבת. לפעמים זה מאוד מרענן ומיוחד, לפעמים זה ממש מיותר ומוגזם. חלק גדול מדי של הספר עוסק ביחסי הכוחות בעבודה שלו, באפשרויות הקידום, מי צריך ללקק למי. לאורך כל הספר הציפיה שמשהו אכן יקרה, כבר כל כך נמתחת, שהקורא לא מצפה למה שבאמת קורה בסוף המפתיע. מי שאהב 'מלכוד 22' אבל לא קרא שום ספר אחר של הלר- שלא יבחר בזה.... המשך לקרוא

קראתי-קורא-אקרא (תומר)

ספר מצויין. הלר מתאר את עולמו הפנימי של מי שמבחוץ נראה שעליו להיות מאושר, אך על חייו מעיק סוד נורא- הילד שלו לוקה בפיגור. הוא אוהב את ילדו, רוצה להגן עליו מפני החברה ומפני האופן שבו ישפטו אותו אחרים, אך באותה העת הוא שונא אותו בשל הצל שהוא מטיל על הצלחתו שלו, ושופט אותו לחומרה דרך עיני הסביבה. הלר לא חוסך את שבטו מהגיבור שלו, אך בכך מצייר אותו כאנושי, וכמורכב ונוגע ללב מומלץ מאוד.... המשך לקרוא

רעותית הגלבלומית