ביקורות ספרים על הספר לא אירא רע

יוצא שדווקא עכשיו, כשמושגים כמו 'חופש הביטוי', 'צנזורה', 'אומנות', 'תרבות' ו'מירי רגב' מקושרים על ידי אנשים מסוימים לצנזורה הסובייטית, אני קורא ספר שעוסק בה עצמה, ומשאיר לי רק למצוא את ההבדלים. או אם תרצו, יוצא שדווקא עכשיו, כשמחבל פלסטיני בכלא ישראלי שובת רעב, ומוסריותה של הזנה בכפיה עולה לדיון, אני קורא ספר על האיש ששבת רעב 110 ימים ברציפות, ונשאר בחיים. אנטולי שרנסקי נולד באוקראינה חודשים מספר לפני הקמת מדינת ישראל. הוא ידע שהוא יהודי, אבל... באותם ימים למילה 'יהודי' היה בתודעתי קשר אסוציאטיבי רק למונח הבירוקרטי 'השורה החמישית'. בתעודת הזהות של הוריי... המשך לקרוא

ספר נהדר, שאני חוזר אליו שוב ושוב, לוקח אותו לנסיעות (גם נראה מרשים וגם מעניין...) ואפילו ממליץ עליו לכל מי שאני מכיר, כולל כאלה שלעולם לא יקראו אותו. בגדול, זה סיפור, עוד סיפור, של אסיר ציון ברוסיה: נתפס לציונות, נאבק, נכלא, השתחרר. הפי אנד. מעבר לזה יש כאן הרבה יותר ממה שחשבתם. קודם כל, לאלה שמתעצלים לחפש בויקיפדיה: נתן שרנסקי הצעיר היה גאון שחמט וסטודנט מבריק לפיזיקה כשהתחיל לאט לאט את דרכו לציונות. בשלב מסוים הפך להיות דובר תנועת הדיסידנטים היהודית ועמד בקשר עם רוב הכתבים הזרים במוסקבה. באחת ההפגנות פגש את אביטל ונרקם ביניהם קשר. שניהם הגישו בקשת עלי... המשך לקרוא

אריאל