ביקורות ספרים על הספר פיידון

החיובי: תרגום מופתי של שמעון בוזגלו (תחזור בבקשה לתרגם את אפלטון במקום להרוס מחזות!), כתיבה דרמטית ודינמית של אפלטון (הלוואי שיותר פילוסופים היו כותבים דיאלוגים), ספר חסר שומנים, ונושא מרכזי די מעניין שמדהים לראות כמה השפיע על תפיסות הדתות המונותאיסטיות ותרבות המערב. השלילי: חלק גדול מהספר הזה מוקדש ל"תורת האידאות" הידועה לשמצה, שאפילו אריסטו, תלמידו של אפלטון, דחה. בניגוד לדיאלוגים סוקרטיים מוקדמים, בהם סוקרטס בעיקר מבטל את הקביעות של בן שיחו (ושלנו) ומסיים במצב של אפוריה, בלבול וחוסר תשובה, בדיאלוג האמצעי הזה סוקרטס טוען טיעונים לטובת נצחיות הנ... המשך לקרוא

roeilamar

השפה קשה קצת וספרותית מדי, אולם ספר עם תובנות בסיסיות בפילוסופיה האפלטונית, תהיה זו מתנה גדולה אם מישהו יאחוז מותניו ויכתוב בשפה יותר עכשווית את הספר הזה.... המשך לקרוא

מיכאל

אולי הדו שיח הדיאלקטי החשוב והמעניין ביותר שכתב אפלטון. הזמן:399 לפנה"ס. המקום: תא המעצר. האירוע: רגע לפני שתיית כוסית הרעל שתשים קץ לחייו של הדמות, הפילוסוף, אולי החשוב ביותר בפילוסופיה היוונית. הדו- שיח מתנהל בין אקרכטס לבין פיידון, שהלה מתאר לו את שעותיו האחרונות של סוקרטס טרם מותו ועל השאלה המהותית אשר סוף אין לה, מהו המוות בעיני הפילוסוף.. הספר אינו קשה לקריאה גם להדיוטות שחקר הפילוסופיה אינה נוגעת להם, אך, ללא ספק מותיר אותך הדיאלוג עם תובנות על קבלת המוות כשלב ולא כסוף, על הפרדת הגוף מהנפש ועוד.. אני ממליץ כאן שתקראו קודם מעט על אודות חייו של סוק... המשך לקרוא

a.s