ביקורות ספרים על הספר סוזנה הבוכיה - כותרים
|
לספר הזה אין עלילה, נקרא כמשפט אחד ארוך
סוחף, נקרא ללא נשימה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר מעניין, רגיש, מושך לקריאה.
ממש נהנתי לקרוא.
זהו ספר שקראתי במשך המון זמן, לפחות שבועיים.
הוא מתקדם לאט אבל מומלץ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המבט שלך הוא אש קרה
אישה זרה
איך שאת מתבוננת דרכי
האהבה שלך כל כך מרה
מיטה סתורה
מזכירה איך פלשת לתוכי
כשעצמתי עיניים
ניסיתי לשוא
להזות את פנייך
ריח אבק בשערך
אפלולית מבטך
בצילו של יום קיץ
הולך ודועך
טעם הדם של צחוקך
עור הדבש של גופך
וצילו של יום קיץ
הולך ודועך
הכיעור מושל ברחובות
בחלונות
משתקפים עננים אפורים
מחפש אותך בכל מקום
אולי פתאום
תוולדי מתוך רגע מקרי
געגוע ישן
כמו צליל לא מכוון
לא נותן לי מנוח
ריח אבק בשערך
אפלולית מבטך
בצילו של יום קיץ
הולך ודועך
טעם הדם של צחוקך
עור הדבש של גופך
וצילו של יום קיץ
ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סוזנה רבין, לא קרובה של, היא פסיכית עם קבלות. היא בת שלושים ומשהו, גרה עם אמה ברחוב סתמי ברמת גן ועומדת לפני נקודת מפנה בחייה: מעבר לראש פינה, לבית מפואר ומשוחזר בו ילמדו אמנים דפוקים בראש לצייר ולכייר על חשבון מיליארדר אוסטרלי. מובן שהחלטה לא פשוטה זו מצריכה פרידה של סוזנה מאמה וזה כמובן קשה ביותר.
רוב רובו של הספר לא מסביר מהיכן סוזנה נדפקה עד-כדי-כך בראשה. בהמשך אנחנו למדים שגם היא לא יודעת. זה קרה בגיל ההתבגרות, השקיעה היתה מהירה והסיפור המסופר מפיה בגוף ראשון, בלשון חדה כתער, בהומור מושחז ובניתוח מצבים כפי שרק פסיכים מדופלמים יכולים, קולח אל סופו,... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר כ"כ מקסימה ששנה וחצי אחרי קריאתו , פתחתי אותו בשנית.
הכתיבה לא תמיד ריגשה אותי , אך העלילה והספר פשוט מקסימים.
הרגשתי לא פעם שגם בי יש קצת מסוזנה ולכן זהו הספר היחידי שגרם לי לבכות אי פעם .
נ.ב , המיני סדרה ש"הוט" עשו על הספר די קרובה ולא פגמה בספר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כל הזמן שקראתי אותו לא הצלחתי להמנע מההרגשה שאלונה קמחי גנבה לי את הספר שמעולם לא כתבתי.
ואחד מהספרים הבודדים שגרמו לי לבכות. לא דמעה במקומות הנכונים, אלא בכי אמיתי במשך עמודים שלמים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
