ביקורות ספרים על הספר אנטוניה שלי - ספריה לעם #389

בימים אלה פועלות שתי תנועות הפוכות במקביל. תנועה אחת קוראת לאינסטנט, לכל מה שמהיר וחומרי, להבעת רגשות באימוג'י. תנועה הפוכה קוראת לעצור, לנשום, להתעכב על פרטים, לחוש. יש שיקראו לזה מיינדפולנס. "אנטוניה שלי" משתייך לתנועה השניה. סיפור ההתבגרות היפהפה והאיטי מתרחש בנבאדה, ארה"ב, בתחילה בשדות הפתוחים, באחוזות ובחוות, ובהמשך בעיר הסמוכה, עת המשפחה עברה להתגורר שם. תאורי הנוף נוגעים ללב, ומזכירים במקצת את האופן שבו צ'ינגיז אייטמטוב מתאר את מולדתו, קירגיסטן. המחברת, וילה קאתר, מפליאה ברגישות לפרטים, לאור ולטבע, ובאותה מידה היא מציירת את הדמויות לעומק ובניגו... המשך לקרוא

זוהר

סיפור אישי של שנות התבגרותו של נער באיזור חקלאי של נברסקה. הספר מצליח להשרות אווירה מיוחדת של הזמן, המקום, קשיי הקיום והתרבות. אולי זו הערה אישית, אבל תרגום לעברית אינו משתבח עם הזמן - הוא מזדקן, ומדובר כאן בתרגום בן כחמישים שנה שיוצר מעין פילטר מיותר בינו לבין הסיפור... המשך לקרוא

דורון נחמני

נהניתי מאוד, תיאורי נוף נהדרים, עברית למופת. סיפור חלוציות מרגש, הרקע ארה"ב. (טובה א.) ... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

ספר טוב. תרגום מעולה ( מאנגלית ע. ארבל) השפה עשירה וספרותית , פיוטית , שמעטים כמוה אפילו בספרות מקור איכותית. בספר זה מרבה הסופרת לתאר נופים, שדות, נחלים, הרים וגבעות, חורפים קרים ומושלגים וימי קיץ לוהטים ,צמרות עצים בתים וגגות ועוד ועוד ולכל מי שאוהב תיאורי טבע ונוף צפויה לו בספר זה הנאה מרובה. הסופרת מתארת את חייהם הקשים של המתיישבים החלוצים במדינת נבראסקה מנקודת מבט של ילד/נער שנאלץ לגדול בבית סבו וסבתו וחי על פי המקובל בעיירה שבה גדל. דוק של עצבות מלווה את השתלשלות האירועים ,למרות שלא הרבה מתרחש בספר זה, אם כי קשה להגדירו כספר עצוב ממש. יש בו מן העלי... המשך לקרוא

שקדנית

קראתי את הספר לפני מספר שנים והוא מאוד ריתק אותי,ממליצה בחום לקרוא.ואם מישהו יודע על תרגומים נוספים לעברית של הסופרת הזו אשמח לדעת.... המשך לקרוא

חמדת