ביקורות ספרים על הספר ארוחה משפחתית

כשראיתי את הספר לראשונה וקראתי שהסופרת גנית אורין גם בימאית גם מפיקה וגם תסריטאית הסתקרנתי יותר לקרוא אותו . וכשסיימתי אותו הכי נהניתי מהקריאה כי היו בספר בערבוביה מכל הטייטלים האלה של גנית בסיפור העלילה מה שריתק אותי וגרם לקרוא אותו בזרימה ובשקיקה . הסיפור הוא על גאיה אם חד הורית ל2 עוסקת בבקרים בטיפול בבריאות הנפש ובערבים היא מפיקה סרטים היא חיה לצידו של אב נרגן ועצבני המשליט טרור על כל בני הבית ואמא שסובלת מדימנציה הם מטלטלים את עולמה וחייה כל זאת מועבר בכתיבתה האמיתית לעיתים אף בוטה צינית כזו שחותכת בבשר החי .... כתיבה דרמטית טרגית קומית ... המשך לקרוא

אסתו'ש

סבתא שלי הייתה אומרת "אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק" ולצערי, זהו המשפט הממצה והנוקב שהידהד לי לאורך קריאת הספר הזה. כי 'ארוחה משפחתית' מגיש לקוראיו ראי של משפחה ממוצעת, במקרה הטוב. מטרידה עד מופרעת, במקרה המציאותי יותר. אז מה היה לנו? מצד אחד נגלה הורים מבוגרים, משכילים, שמנהלים את חייהם בערוב ימיהם. אב שטלתן ומזדקן שהשתלטנות בו הופך קיצונית בערוב ימיו ואמא שמאבדת אט אט את תודעתה. מהצד השני (ולעתים במרחק שני משפטים משם), נגלה את ביתם הצעירה שהיא לב ליבו של הטקסט הזה (כי לא בטוח שנוכל לכנות אותו 'סיפור'). מי את ולמה? כרווקה פלוס שניים בעיצומו של העשור ... המשך לקרוא

Misskipod

מעצם היותנו בני אדם, השבטיות חשובה לנו. להרגיש שייכים, קרובים ומזוהים עם אחרים, הוא חלק בלתי נפרד מטבענו ועל כן, משפחה היא ערך עליון עבור רובנו. מי מאיתנו לא עבר משברים משפחתיים, קטנים כגדולים? מי מאיתנו לא כמה ושאף שהוריו ואחיו יעניקו לו את חותמת אישורם? מי מאיתנו אינו חפץ בתמונה המשפחתית המושלמת: כל בני המשפחה נסובים לשולחן וחולקים ארוחה כאשר חיוכים מעטרים את פניהם, ברק מנצנץ בעיניהם, אושר ואהבה מבעבעים בלבבותיהם? כולנו, לא? ובכן, לא כולנו זוכים בכך. גאיה, גיבורת סיפורנו היא דוגמה ומופת לבנאדם שנותן את כל כולו, כל ישותו, כל ליבו ונפשו למען משפחת... המשך לקרוא

איה